ארכיון ערוץ הטלגרם של משרד הבריאות @MOHreport

הודעת משרד הבריאות
משרד הבריאות מעדכן את המלצותיו לציבור בעקבות מקרה תחלואה באמבה Naegleria fowleri
בעקבות אימות מקרה תחלואה נוסף באמבה Naegleria fowleri ולאחר הערכת מצב מקצועית, משרד הבריאות מעדכן את המלצותיו לציבור בנוגע לרחצה בכינרת.
מדובר במחלה נדירה מאוד, אך קשה ומסכנת חיים. לנוכח חומרת המחלה, משרד הבריאות ממליץ לנקוט אמצעי זהירות שנועדו לצמצם ככל האפשר את הסיכון להדבקה.
ההדבקה מתרחשת כאשר מים המכילים את האמבה חודרים דרך האף, ומשם היא עלולה להגיע למוח. לא ניתן להידבק משתיית המים והמחלה אינה עוברת מאדם לאדם. האמבה מצויה בעיקר במקורות מים מתוקים וחמים, והסיכון עשוי לעלות ככל שטמפרטורת המים עולה.
בעת רחצה בכינרת מומלץ לצמצם ככל האפשר חדירת מים לאף: • להשתמש באטם אף מתאים. • להימנע ככל האפשר מצלילה, קפיצה למים והכנסת הראש מתחת למים. • להימנע מפעילות שבה מים נכנסים לאף בלחץ. • להימנע מחפירה או מערבול של קרקעית המים במקומות רדודים.
המחלה קשה, מתפתחת במהירות ושיעור התמותה ממנה גבוה מאוד. לכן, גם כאשר הסיכון להדבקה נמוך, יש חשיבות לנקיטת אמצעי זהירות.
אמצעי זהירות אלה תואמים את ההמלצות המקובלות בעולם לצמצום הסיכון לתחלואה מהאמבה.
משרד הבריאות ממליץ להציב בחופי הכינרת שילוט ברור ונגיש שיציג למתרחצים את המידע אודות הסיכון ואת אמצעי הזהירות המומלצים.
שאלות ותשובות
מהי האמבה Naegleria fowleri?
Naegleria fowleri היא אמבה חד־תאית החיה באופן טבעי במקורות מים מתוקים. במקרים נדירים ביותר היא עלולה לגרום למחלה הנקראת Primary Amebic Meningoencephalitis (PAM) – דלקת קשה ומהירה של המוח וקרומי המוח.
האם ניתן לבדוק אם המים בטוחים לרחצה?
בניגוד לניטור של מזהמים אחרים במי רחצה, דיגום נקודתי לאמבה אינו יכול לקבוע אם מקווה מים טבעי בטוח או אינו בטוח לרחצה. האמבה עשויה להימצא באופן לא אחיד במים ובקרקעית, וריכוזה עשוי להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן. לכן הערכת הסיכון מתבססת על מכלול המידע האפידמיולוגי והסביבתי ולא על דיגום בודד.
כמה מקרים אובחנו בישראל?
מאז שנת 2022 אובחנו בישראל ארבעה מקרי תחלואה ב־Naegleria fowleri.
המקרה הראשון אובחן בשנת 2022. ביולי 2024 אובחנו שני מקרים נוספים, ובחקירה האפידמיולוגית נמצא כי לשני החולים הייתה חשיפה משותפת לפארק המים בחוף גיא באזור הכינרת.
המקרה הרביעי הוא המקרה הנוכחי. במסגרת החקירה האפידמיולוגית נמצא כי הילד רחץ בחוף כורסי בכינרת כשבוע לפני אשפוזו.
מה ידוע בעולם?
המחלה מוכרת במדינות שונות בעולם אך נותרה נדירה ביותר. בספרות המדעית דווחו פחות מ־500 מקרים. בארצות הברית, שבה מתקיים מעקב רב שנים אחר המחלה, תועדו 167 מקרים בשנים 1962–2024.
מתי יש לפנות לקבלת טיפול רפואי?
אין צורך לפנות לבדיקה רפואית רק בשל רחצה בכינרת, בהיעדר תסמינים.
לאחר רחצה או חשיפה למקווה מים מתוקים, יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי אם מופיעים חום, כאב ראש משמעותי, בחילות או הקאות, ובמיוחד אם מופיעים קשיון עורף, בלבול, ישנוניות חריגה, פרכוסים או שינוי במצב ההכרה.
בעת הפנייה לטיפול רפואי חשוב לציין בפני הצוות המטפל את החשיפה למקווה המים.
שירה סולומון דוברת משרד הבריאות

משרד הבריאות ומשרד החינוך יוצאים בפיילוט חדש: אחות מוסדית בבית הספר

במסגרת הפיילוט, שיופעל בשנת הלימודים הקרובה בשמונה בתי ספר יסודיים, תשולב אחות מוסמכת כחלק קבוע מצוות בית הספר ותעניק מענה בריאותי רחב לכלל התלמידים, לצד מענה רפואי מקצועי לתלמידים הזקוקים להשגחה בשל מצבם הרפואי

משרד הבריאות ומשרד החינוך יוצאים בשנת הלימודים הקרובה (תשפ”ז) בפיילוט חדש לשילוב אחות מוסדית בבתי ספר יסודיים. המהלך נועד לבחון מודל שבו האחות תהווה חלק בלתי נפרד מצוות בית הספר ותספק מענה רפואי מקצועי, שוטף ורציף לצורכי הבריאות של כלל התלמידים, ובהם תלמידים הזקוקים להשגחה בשל מצב רפואי.

לפיילוט נבחרו שמונה בתי ספר יסודיים, מכלל המגזרים, מתוך כ-40 רשויות שביקשו להצטרף לפיילוט. הוא יימשך שנת לימודים אחת וילווה מקצועית על ידי משרד הבריאות ומשרד החינוך. בבתי הספר שישתתפו בפיילוט, האחות תעניק מענה רפואי מקצועי לתלמידים הזקוקים כיום להשגחה בשל מצבם הרפואי, לרבות תלמידים המאובחנים עם אלרגיה.

האחות תכיר את מצבו הרפואי של כל תלמיד והסיוע הנדרש עבורו, תנחה את הצוות החינוכי ובמקרה חירום תוכל לזהות במהירות מצב רפואי ולהעניק את הטיפול הנדרש. בכך, המענה יינתן על ידי אשת מקצוע רפואית המוכשרת להתמודד עם מצבים רפואיים.

האחות תועסק ליום לימודים מלא, ותשמש גורם מקצועי קבוע בבית הספר. במסגרת תפקידה, האחות תמפה את הצרכים הבריאותיים של התלמידים, תסייע בהתמודדות עם מחלות כרוניות, תעניק ייעוץ מקצועי והדרכות ע״ר לצוות החינוכי ולתלמידים, תבצע חיסונים ובדיקות סינון, תיתן עזרה ראשונה ותפעל לקידום בריאות וחינוך לאורח חיים בריא.

מחקר אקדמי ילווה את המהלך בשנת הפיילוט וייבחנו בין היתר היקף המענים שניתנו לתלמידים, ביצוע החיסונים ובדיקות הסינון, פעילויות קידום הבריאות, מתן עזרה ראשונה וכן שביעות הרצון של ההורים, הצוות החינוכי והאחיות מהשירות. בתום הפיילוט יבוצע סיכום מקצועי לצורך בחינת המודל והמשך הדרך.

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות

משרד הבריאות ומשרד החינוך יוצאים בפיילוט חדש: אחות מוסדית בבית הספר

במסגרת הפיילוט, שיופעל בשנת הלימודים הקרובה בשמונה בתי ספר יסודיים, תשולב אחות מוסמכת כחלק קבוע מצוות בית הספר ותעניק מענה בריאותי רחב לכלל התלמידים, לצד מענה רפואי מקצועי לתלמידים הזקוקים להשגחה בשל מצבם הרפואי

משרד הבריאות ומשרד החינוך יוצאים בשנת הלימודים הקרובה (תשפ”ז) בפיילוט חדש לשילוב אחות מוסדית בבתי ספר יסודיים. המהלך נועד לבחון מודל שבו האחות תהווה חלק בלתי נפרד מצוות בית הספר ותספק מענה רפואי מקצועי, שוטף ורציף לצורכי הבריאות של כלל התלמידים, ובהם תלמידים הזקוקים להשגחה בשל מצב רפואי.

לפיילוט נבחרו שמונה בתי ספר יסודיים, מכלל המגזרים, מתוך כ-40 רשויות שביקשו להצטרף לפיילוט. הוא יימשך שנת לימודים אחת וילווה מקצועית על ידי משרד הבריאות ומשרד החינוך. בבתי הספר שישתתפו בפיילוט, האחות תעניק מענה רפואי מקצועי לתלמידים הזקוקים כיום להשגחה בשל מצבם הרפואי, לרבות תלמידים המאובחנים עם אלרגיה.

האחות תכיר את מצבו הרפואי של כל תלמיד והסיוע הנדרש עבורו, תנחה את הצוות החינוכי ובמקרה חירום תוכל לזהות במהירות מצב רפואי ולהעניק את הטיפול הנדרש. בכך, המענה יינתן על ידי אשת מקצוע רפואית המוכשרת להתמודד עם מצבים רפואיים, לעומת מלווה שאינו איש מקצועות הבריאות, לצורך ההשגחה.

האחות תועסק ליום לימודים מלא, ותשמש גורם מקצועי קבוע בבית הספר. במסגרת תפקידה, האחות תמפה את הצרכים הבריאותיים של התלמידים, תסייע בהתמודדות עם מחלות כרוניות, תעניק ייעוץ מקצועי והדרכות ע״ר לצוות החינוכי ולתלמידים, תבצע חיסונים ובדיקות סינון, תיתן עזרה ראשונה ותפעל לקידום בריאות וחינוך לאורח חיים בריא.

מחקר אקדמי ילווה את המהלך בשנת הפיילוט וייבחנו בין היתר היקף המענים שניתנו לתלמידים, ביצוע החיסונים ובדיקות הסינון, פעילויות קידום הבריאות, מתן עזרה ראשונה וכן שביעות הרצון של ההורים, הצוות החינוכי והאחיות מהשירות. בתום הפיילוט יבוצע סיכום מקצועי לצורך בחינת המודל והמשך הדרך.

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות

משרד הבריאות מעדכן כי ילד כבן 9 מאושפז במצב קשה עם דלקת מוחית, מורדם ומונשם בטיפול נמרץ בבית החולים רמב״ם.

אתמול בלילה נשלחה דגימה למעבדות משרד הבריאות שאיששה את החשד שהילד חלה כתוצאה מאמבה נדירה (naegleria Fowleri).

משרד הבריאות מעדכן כי ילד כבן 9 לקה בדלקת מוחית, מורדם ומונשם בטיפול נמרץ בבית החולים רמב״ם. אתמול בלילה נשלחה דגימה למעבדות משרד הבריאות שאיששה את החשד שהילד חלה כתוצאה מאמבה נדירה (naegleria Fowleri).

חקירה אפידמיולוגית ראשונית העלתה כי הילד שחה בחוף כורסי בכנרת כשבוע לפני אשפוזו.

מדובר על מחלה נדירה, בעולם דווחו פחות מ-500 מקרים מהם שניים אובחנו בארה"ב בשנה האחרונה, כאשר בישראל היו בשנים האחרונות שלושה מקרים.

מדובר על מחלה נדירה ששיעור התמותה ממנה גבוה. Naegleria fowleri היא אמבה מיקרוסקופית נדירה הנמצאת בעיקר במקורות מים מתוקים וחמים. במקרים נדירים ביותר היא עלולה לגרום לזיהום קשה במערכת העצבים המרכזית. ההדבקה עלולה להתרחש כאשר מים המכילים את האמבה נכנסים דרך האף, ומשם האמבה יכולה להגיע למוח. המחלה אינה נגרמת משתיית מים ואינה עוברת מאדם לאדם.
כדי לצמצם את הסיכון בעת רחצה במים מתוקים וחמים מומלץ להימנע ככל האפשר מכניסת מים לאף, במיוחד בעת קפיצה, צלילה או הכנסת הראש למים. ניתן לסגור את האף או להשתמש באטם אף. מומלץ גם להימנע מחפירה או ערבול של הקרקעית במים רדודים, שבהם האמבה עלולה להימצא בריכוז גבוה יותר.

מתי לפנות לבדיקה רפואית? לאחר חשיפה למים מתוקים וחמים, הופעה של חום, כאב ראש משמעותי, בחילות או הקאות, ובמיוחד אם מתפתחים בהמשך קשיון עורף, בלבול או ישנוניות חריגה ושינוי במצב ההכרה, מחייבת פנייה רפואית דחופה וציון החשיפה למים. המחלה נדירה מאוד, אך כאשר היא מתרחשת היא עלולה להתקדם במהירות.

משרד הבריאות ממשיך לעקוב אחר המקרה ויעדכן את הציבור במידת הצורך.

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות

הודעת משרד הבריאות

משרד הבריאות מודיע כי בעקבות טיפול בהתרבות אצות בים התיכון בסמוך למתקני ההתפלה, המשרד העביר חוות הדעת למשרד החקלאות המצביעה על אי הוודאות לגבי זהות האצות ולהשפעות הטיפול שבוצע בים. לנוכח אי וודאות זו, המלצת משרד הבריאות היא לנקוט בגישה זהירה ולהורות על איסור זמני של דיג באזור שבו בוצע הטיפול ובאזור החיץ הסמוך לו.

מומלץ לאפשר את חידוש הדיג לאחר קבלת תוצאות ניטור שיוודאו כי לא נמצאו ממצאים חריגים בדגה ובביוטה, וכי אין אינדיקציה לסיכון לבריאות הציבור.

יודגש כי ההמלצה אינה מבוססת על קיומו של סיכון מוכח, אלא נועדה לנקוט אמצעי זהירות ולהגן על בריאות הציבור כל עוד קיימים פערי מידע ואי ודאות באשר להשפעות הטיפול. לכן, המלצת המשרד היא על איסור דיג ולא על צריכת דגים המצויים בשווקים כעת.

חשוב לציין כי אין השפעה על איכות מי השתיה ולכן אין כל מניעה בשתיית מים.

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות

משרד הבריאות: אזהרת רחצה בחוף בית ינאי-עמק חפר

משרד הבריאות מעדכן על אזהרת רחצה בחוף בית ינאי שבעמק חפר, זאת בעקבות קבלת תוצאות מיקרובאליות חריגות שנמצאו בבדיקות איכות המים.

המשרד ממשיך במעקב.

הרחצה מותרת בחופים המוכרזים בלבד.

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות

דוברות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה:

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מדווחים על תוצאות חריגות בדיגום מים שבוצע לבחינת מצב הזיהום בנחלים מסוימים בצפון הארץ ולפיכך מודיעים למטיילים ולרשויות המקומיות, כי הכניסה לנחלים אלה עלולה להיות מסוכנת.

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מודיעים לציבור המטיילים ולמועצות האזוריות והמקומיות על תוצאות חריגות בדיגום מים שבוצע לבחינת מצב הזיהום בנחלים בצפון. בבדיקות לחיידקים בדיגומים שנלקחו ב-1 בספטמבר 2026 נמצאו בכמה נחלים בצפון תוצאות החורגות מהמלצות משרד הבריאות (400 קולי צואתי ב-100 מ"ל) ומעידות על הימצאות זיהום במים.

התוצאות שהתקבלו:
1. בניאס - גשר כפר סאלד: 700.
2. חצבאני - טיילת מפגש הנחלים (כניסה לירדן): 730.
3. ירדן - גשר יוסף: 1,000; גשר להבות הבשן: 600; גשר החמישה: 1,200; גשר הפקק (חורי): 650; מצד עתרת: 800; גשר אריק: 850.
4. בריכת המשושים: 3,100.
5. ג'ילבון: 3,700.
6. זאכי: 670.
7. יהודיה - מפל יהודיה: 840.
8. צלמון - בריכת החרוב: 1,200.

לנוכח תוצאות אלו, הכניסה לנחלים האלה עלולה להיות מסוכנת עד שתוצאות הדיגום שיתקבלו יהיו תקינות ויציבות:
1. בניאס - גשר כפר סאלד.
2. חצבאני - טיילת מפגש הנחלים (כניסה לירדן).
3. ירדן - מגשר יוסף עד גשר אריק.
4. בריכת המשושים.
5. ג'ילבון.
6. זאכי.
7. יהודיה.
8. צלמון - בריכת החרוב.

המשרד להגנת הסביבה לא מצא מקור זיהום ידוע בנחלים.
בשגרה הדיגום נעשה מדגמית אחת לשבועיים באמצעות פקחי רשות הטבע והגנים, בנקודות דיגום קבועות בנחלי הצפון (בגליל העליון, בגולן ובגליל המערבי). הנקודות מייצגות מפל, בריכה או מקטע בנחל. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ממשיכים בדיגום ובמעקב ויעדכנו לפי הצורך.

אפשר לצפות בתוצאות הדיגום הרבעוניות לנחלים הנדגמים בארץ באתר משרד הבריאות
אפשר לצפות במפת הנחלים הנדגמים בקישור הבא: https://imoh.maps.arcgis.com/apps/dashboards/da4d9cbb77e14183bd7a80b13e34a5f5

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות

הודעת משרד הבריאות

משרד הבריאות מעדכן כי התקבלו תוצאות שליליות לבדיקות האבולה של החולה שאושפז עקב חשד כי חלה במחלה זו, לאחר ששב מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

הבדיקות בוצעו בהתאם לנהלים המקצועיים ולהנחיות הבינלאומיות המקובלות להתמודדות עם מחלות מידבקות בעלות סיכון גבוה.

משרד הבריאות מדגיש כי נכון לעכשיו לא אובחן בישראל מקרה מאומת של אבולה.

אבולה אינה מועברת באוויר, והדבקה מתרחשת במגע ישיר עם אדם חולה בעל תסמינים או עם דם, נוזלי גוף או הפרשות.

משרד הבריאות ממשיך לעקוב באופן שוטף אחר התפרצות האבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ומקיים היערכות מערכתית לצורך הבטחת מוכנות מיטבית של מערכת הבריאות לכל תרחיש אפשרי.

משרד הבריאות שב וקורא לציבור להימנע מנסיעות לא חיוניות לאזורים שבהם קיימת תחלואה פעילה באבולה. נוסעים השבים מאזורים אלה ומפתחים חום או תסמינים חריגים בתוך 21 ימים ממועד החזרה מתבקשים להישאר בבית, להימנע ממגע עם אחרים וליצור קשר טלפוני עם מוקד קול הבריאות בטלפון *5400.

המשרד ימשיך לעדכן את הציבור ואת הצוותים הרפואיים ככל שיידרש.

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות

מפת אזורי היין של ישראל יוצאת לדרך ותסדיר את סימון אזורי הגידול על גבי בקבוקי יין

משרד הבריאות, משרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה לגפן היין, ישיקו ביום ראשון, 6 בספטמבר 2026, את מפת אזורי היין של ישראל. באירוע שיתקיים בהשתתפות מנכ״לי משרד הבריאות ומשרד החקלאות וביטחון המזון. המפה נועדה ליצור בסיס אחיד לסימון אזורי גידול גיאוגרפיים על גבי יינות בישראל.

עבודת הוועדה כללה בחינה של מאפייני אזורי הגידול בישראל, ובהם אקלים, קרקע וטופוגרפיה, לצד דיונים מקצועיים, בחינת חלופות, דיוק גבולות אזורי הגידול וקבלת התייחסויות מהציבור.

המפה תשמש בסיס ליישום אחיד של הוראות הסימון. כאשר יקב יבחר לציין על גבי הבקבוק אזור גידול, השימוש בשם האזור יהיה כפוף למפה ולהוראות הסימון הרלוונטיות. סימון אזור גידול יישאר סימון רשות ולא תחול חובה על יקב לציינו.

מבחינת הצרכן, המשמעות היא כי שם של אזור גידול שיופיע על תווית היין יתייחס למקור גיאוגרפי מוגדר שניתן לבקרה, ולא רק להגדרה שיווקית. המפה כוללת שמונה אזורי על ואזורי משנה, שנקבעו בהתאם למאפייני הגידול השונים בישראל, והיא נועדה לייצר שפה גיאוגרפית אחידה גם עבור היקבים והכרמים. בהתאם לכך, יינות שיוצרו מענבים שמקורם באחד מאיזורי הגידול הרשמיים יוכלו לשאת את שמו על גבי הבקבוק, בתנאי שלפחות 85% מהענבים שבו נבצרו באותו אזור. זאת בדומה לנעשה בקרב מותגים מוכרים בעולם הנושאים את שמותיהם של אזורי הגידול, כמו שמפיין ובורדו בצרפת או מוסל בגרמניה.

מערך הרגולציה המשקית במשרד הבריאות הוא הרשות המוסמכת לעניין סימון יינות בישראל, ובהתאם לכך הגורם המוסמך לאישור מפת אזורי היין. לצורך גיבוש המפה ובחינתה המקצועית, הוקמה ועדה מקצועית של גורמי המקצוע במשרדי הבריאות והחקלאות וביטחון המזון, לצד אנשי אקדמיה ונציגי ציבור. המלצותיה אושרו על ידי שני המשרדים.

מנהלת מערך רגולציה משקית מזון ומשקאות משכרים במשרד הבריאות, פנינה אורן שנידור:
״מפת אזורי היין היא צעד משמעותי בהסדרת סימון היינות בישראל. כחלק מאחריות משרד הבריאות להסדרת התחום, המפה גובשה על בסיס עבודה מקצועית וקריטריונים ברורים, ותאפשר יישום אחיד של סימון אזורי הגידול. בכך אנו מבקשים להבטיח שכאשר מצוין אזור גידול על גבי בקבוק יין, הוא ישקף מקור גיאוגרפי מוגדר שניתן לבקרה, באופן שיחזק את השקיפות והאמינות עבור הצרכנים וייצר ודאות וכללים ברורים עבור ענף היין:

נטלי ברודנר מור, המשנה למנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון ויו״ר המועצה לגפן היין בישראל: ״מפת אזורי היין מעניקה ליין הישראלי זהות גיאוגרפית ברורה ומספרת את הסיפור שמאחורי כל בקבוק, הסיפור של האדמה, של האקלים ושל האנשים שמגדלים, יוצרים ומביאים אותו אל השולחן שלנו. חלוקת ישראל לאזורי יין ולאזורי משנה תסייע בחיזוק היקבים והכורמים המקומיים, תעודד תיירות יין ותאפשר לצרכנים להכיר טוב יותר את המאפיינים הייחודיים ואת איכותו של היין הישראלי. אני מודה למשרד הבריאות על שיתוף הפעולה ועל קידום המהלך החשוב הזה, שיתרום להמשך התפתחותו של ענף היין בישראל.״

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות

דוברות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה:

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מעדכנים על לכידת יתושות נגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס ברמת השרון ובמועצות האזוריות עמק חפר, לב השרון ואילות.

משרד הבריאות מדווח כי מתחילת עונת הפעילות של קדחת מערב הנילוס ועד היום, אובחנו 20 חולים, מתוכם אדם אחד עדיין מאושפז ואדם אחד שנפטר. מרבית החולים סבלו מתסמינים אופייניים למחלה, ובהם חום, פריחה ושינויים במצב ההכרה. החקירות האפידמיולוגיות נמשכות במטרה לאתר את מקום החשיפה האפשרי ליתושים.

המשרד להגנת הסביבה הנחה את כלל הרשויות המקומיות, ואת הרשויות שבהן אותרו היתושות בפרט, להרחיב את פעולות המניעה, הניטור, ההסברה וההדברה, במטרה לצמצם את הסיכון להתפשטות היתושים הנגועים ולהגן על בריאות הציבור.

במסגרת הניטור השוטף שמבצעים המשרדים לאורך כל השנה, בדגש על עונת היתושים, נלכדו יתושות שאומתו במעבדות משרד הבריאות כנשאיות של נגיף קדחת מערב הנילוס ברמת השרון ובמועצות האזורית עמק חפר, לב השרון ואילות.

בקיץ, בשל מים עומדים ומזג אוויר חם ולח, גוברת הסכנה להתפתחות יתושים. האחריות להסרת מפגעים ומטרדים שמקורם במזיקים תברואיים בשטחים הציבוריים מוטלת על הרשויות המקומיות. לצד זאת, הציבור מתבקש לסייע במאמץ בהתאם להנחיות:

לייבש ולנקז מקורות מים עומדים, כגון דליים, תחתיות עציצים, צמיגים ישנים, מרזבים, בריכות נוי, חביות וכל כלי שעלול לאגור מים.
להשתמש בתכשיר דוחה יתושים המכיל חומר פעיל כגון DEET או חומר דוחה יתושים אחר המאושר לשימוש, בהתאם להוראות היצרן.
להתקין רשתות על חלונות ופתחים וללבוש בגדים ארוכים ובהירים, בעיקר בשעות פעילות היתושים.
להפעיל מאוורר בעת שהייה בבית, במרפסות, בגינות ובשטחים פתוחים.
לדווח למוקד 106 של הרשות המקומית על מפגעי יתושים או על מקורות מים עומדים במרחב הציבורי.

כבכל שנה, מתחילת חודש יוני ועד סוף חודש נובמבר קיים צפי לעלייה בשכיחות היתושות הנושאות את נגיף קדחת מערב הנילוס. על כן, צוות מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה מבצע לאורך השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים ומאות לכידות של יתושים בוגרים. היתושים מועברים לזיהוי ולבדיקה במעבדות משרד הבריאות. מתחילת השנה דווח על מספר לכידות בהן נמצאו יתושות הנושאות את הנגיף.

המשרדים מדגישים כי דיווח התושבים לרשות המקומית הוא מרכיב חשוב בצמצום מפגעי היתושים ומאפשר לרשויות למקד את פעולות הניטור וההדברה במהירות וביעילות.

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ימשיכו לעקוב אחר התחלואה ולבצע ניטור שוטף ברחבי הארץ, ויעדכנו את הציבור ככל שיידרש.

פרופ’ סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: קדחת מערב הנילוס ממחישה היטב את אחד האתגרים המרכזיים בבריאות הציבור- התחלואה שאנחנו מאבחנים מספרת רק חלק מהסיפור. בעוד שמרבית הנדבקים אינם מפתחים תסמינים ורובם אינם מאובחנים, אצל מיעוט מהחולים עלולה להתפתח מחלה נוירולוגית קשה ואף קטלנית. ניטור יתושות עשוי לזהות פעילות של הנגיף בשטח עוד לפני שהיא מתבטאת בתחלואה מאובחנת בבני אדם. שילוב המידע הזה עם ניטור חיות מאגר, עופות ועופות בר ועם נתוני התחלואה בבני אדם מאפשר לקבל תמונה רחבה יותר של פעילות הנגיף ולפעול מוקדם לצמצום הסיכון להדבקה ולתחלואה. לשם כך מתקיים שיתוף פעולה רחב בין משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון ורשות הטבע והגנים. עבור הציבור המסר פשוט: הנגיף פעיל, ולכן חשוב להימנע ככל האפשר מעקיצות יתושים ולצמצם מקורות מים עומדים. ההמלצה חשובה לכולם, וביתר שאת לבני 60 ומעלה ולאנשים עם מחלות רקע, הנמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה״.

ד”ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה:* "השבוע נלכדו יתושות הנושאות את נגיף קדחת מערב הנילוס באזור השרון וכן בדרום הארץ. מקרים אלו מעידים על המשך מגמת העלייה בסיכון של בני אדם להיחשף לנגיף עקב עקיצה של יתושה הנושאת אותו. המשרד להגנת הסביבה הוציא לרשויות המקומיות הנחיות מפורטות לנקוט באופן מיידי בפעולות לצורך צמצום הסיכון לפגיעה בבריאות הציבור. במקביל לפעולות הניטור וההדברה שמבצע צוות מזיקים במשרד, אנו מזכירים שוב לציבור להקפיד על ייבוש של מים עומדים בסביבת המגורים ולדווח לרשות המקומית על כל מפגע יתושים. דיווחי התושבים יאפשרו לרשות המקומית לפעול במהירות וביעילות למיגור המפגע״._

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות

משרד הבריאות מודיע על ביטול הצורך בהרתחת מים בשכונת ההרחבה החדשה ביישוב בני יהודה

בעקבות קבלת תוצאות דיגום מים תקינות, משרד הבריאות מודיע על ביטול הצורך בהרתחת מים בשכונת ההרחבה החדשה ביישוב בני יהודה.

המים ראויים לשתייה ולכל שימוש אחר.

שירה סולומון
דוברת משרד הבריאות