| חנן כהן / מידע דיגיטאלי |
INFO.ORG.IL - Home of Hanan Cohen |
|
| החיים באינטרנט :: חיפוש באינטרנט :: קוראים לי חנן כהן :: שאריות טעימות :: באנגלית :: צרו קשר | ||
|---|---|---|
| חייל בצבא איקאה |
||
|
היום הייתי בפעם הראשונה באיקאה. עד עכשיו לא היה לי שום צורך דחוף לקנות במקום של השוודים ליד נתניה אבל היום היה לי קצת זמן והייתי בסביבה והייתי צריך כמה דברים אז נכנסתי. אם הייתם באיקאה תוכלו לדמיין בראש את מה שאני כותב כאן. אם לא, אני מקווה שעדיין תבינו את הכוונה. בכניסה הראשית אפשר לפנות ימינה לדרגנוע שמעלה את הלקוחות לקומה השניה. משמאל רואים את היציאה מהקופות. אז עליתי ושם ראיתי את מחלקת הרהיטים (שלא עניינו אותי). למעלה ראיתי מפה של החנות וגיליתי שהמחלקה שאני מחפש (כלי מטבח) נמצאת בקומה הכניסה – אבל לא ראיתי שום הפניה אליה. אז ירדתי בחזרה במדרגות, עברתי דרך אזור הקופות ומצאתי את עצמי הולך נגד זרם האנשים, קודם באיזור מחסן עם מדפים תעשייתיים גבוהים ואחר כך בחנות עצמה. בחנות, שמתי לב שעל הרצפה מודבקים חיצים גדולים המצביעים לכיוון שממנו באתי. לא הפעם הראשונה בחיים שלי שהלכתי נגד כיוון החץ. בסוף, הגעתי לאיזור כלי המטבח. שם, ראיתי את האנשים שיורדים במדרגות מהקומה השניה. הבנתי שיש רק דרך רשמית אחת להגיע לכאן, דרך איזור הריהוט, אבל לא באתי לקנות ריהוט. במחלקת כלי מטבח חיפשתי קולף ירקות ב"עיצוב איקאה" יפה אבל מצאתי רק קולף פושטי כמו שמוצאים בשוק של בית שמש (בלי כוונה לזלזל בבית שמש – אני פשוט גר פה). אחר כך שמתי את פעמי למדור התאורה כדי לקנות גופי תאורה לבית. אחרי שתיארתי בפירוט לאחד המוכרים את מה שאני צריך, והוא אמר לי : "אין", התקדמתי עוד חמישה מטרים ומצאתי בדיוק את שני גופי התאורה שחיפשתי, במחיר מצויין. בתוויות היה כתוב "אפשר להשיג גם בצבע לבן". ביקשתי אותם מהמוכרים, בצבע לבן, והוא אמר לי :"אין במלאי". התייאשתי. הלכתי (הפעם בכיוון החץ) לעבר הקופות, שילמתי על מה שקניתי ואז ראיתי שיש אזור בשם "שירות לקוחות". נכנסתי ושאלתי האם אוכל להשאיר להם את שמי וכתובתי וכאשר יגיעו הפריטים החסרים במלאי, יודיעו לי ואבוא לקנות. "לא, אין לנו שירות כזה". אולי יש לכם אתר אינטרנט או כתובת דואל? "לא". חיפשתי אם כתוב איפה שהוא "תיבת תלונות" או "משוב מהלקוחות" או "דעתכם חשובה לנו" או משהו כזה. נאדה, כלום, גורנישט. יצאתי מהחנות עם עגלת הקניות, מחפש איך לעבור לאוטו שלי וגיליתי שרחבת הכניסה מוקפת בקוביות בטון קטנות שלא מאפשרות להגיע לאוטו עם העגלה. שאלתי את הבחור שמסדר את העגלות והוא אמר לי שצריך להשאיר כאן את העגלה עם הקניות ולהתקרב עם האוטו לכניסה. ירד גשם, לא היו לי הרבה חפצים ונמאס לי מכל החוויה. הלכתי לאוטו וכל מה שרציתי לעשות הוא להתרחק משם. הרגשתי כמו חייל בצבא איקאה. מצפים ממני לבצע משימה אחת בלבד – להוציא כסף, בדיוק לפי התוכנית. כל אופן אחר של התנהגות לא מקובל ואפילו מנסים להפוך אותו ללא אפשרי. אז איך כל זה קשור לאינטרנט? בדרך הביתה לא יכולתי שלא להיזכר ב Cluetrain Manifesto (או בעברית "גילוי דעת רכבת הרמזים לחברות מסחריות שלא מבינות מהחיים שלהן"). שם כתוב (תירגמתי בעצמי) "שווקים מתוקשבים מתחילים לארגן את עצמם מהר יותר מהחברות ששירתו אותם עד עכשיו. תודות לאינטרנט, שווקים הפכו להיות מיודעים יותר, פיקחים יותר, ותובעניים יותר לאיכויות החסרות ברוב האירגונים העיסקיים." המלים שאתם קוראים עכשיו יעלו לאתר קונספציה ואולי גם לאתר שלי. "בדידות" , "הגדה השמאלית" , יסו"ד ועוד אתרים אולי יפרסמו קישורים אליו. ואז, שוב אולי, כשמישהו יקליד "איקאה" בגוגל , הדף הזה, בדיוק הדף הזה שאתם קוראים, יופיע ראשון בתוצאות החיפוש. ואז, שוב אולי, מישהו מ"איקאה" יבין שכדאי להתחיל להקשיב. |
||
| אנשים יותר חשובים ממחשבים | ||
מפת האתר
|