לדלג לתוכן

קריסת שוק המניות בקוריאה הדרומית (2026)

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-08-06 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.08.2026).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.08.2026).
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
קריסת שוק המניות בקוריאה הדרומית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
סוג קריסת שוק מניות
מדינה קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
מיקום שוק המניות של קוריאה הדרומית
תקופה 22 ביוני 2026 (משוער) – הווה (חודש ו־15 ימים)

קריסת שוק המניות בקוריאה הדרומית ב־2026 היא ירידה חדה ומתמשכת בשוק המניות של קוריאה הדרומית, שהחלה לאחר שמדד KOSPI הגיע לשיא ב־22 ביוני 2026. הקריסה התרחשה לאחר עלייה חדה בשווי מניותיהן של חברות השבבים סמסונג אלקטרוניקס ו־SK Hynix, שהונעה בין השאר מהציפיות לגידול בביקוש לשבבי זיכרון עבור מערכות בינה מלאכותית.

ב־8 ביולי ירד מדד KOSPI ביותר מ־20% מהשיא ונכנס להגדרה המקובלת של שוק דובי. בסוף אותו חודש החריפו הירידות: ב־28 ביולי איבד המדד 10.84%, ולמחרת ירד במהלך המסחר ב־12.6% נוספים, לפני שהתאושש חלקית. בשיא הירידות נמחקו משוק המניות הקוריאני כ־2.18 טריליון דולר, והמדד היה נמוך בכמעט 40% מהשיא שנקבע כחודש קודם לכן.[1]

הקריסה התאפיינה בתנודתיות חריגה, בעצירות מסחר ובמכירה כפויה של נכסים שנרכשו באמצעות מינוף. בין הגורמים שהחריפו אותה נמנו הריכוזיות הגבוהה של מדד KOSPI בשתי חברות השבבים הגדולות, נסיגה בציפיות סביב ההשקעות בבינה מלאכותית, וכן השימוש הנרחב בקרנות סל ממונפות העוקבות אחר מניות בודדות. בעקבות האירועים הטילו הרשויות הקוריאניות הגבלות על שיווקם ועל הנפקתם של מוצרים ממונפים חדשים והקשיחו את התנאים למסחר בהם.[2]

בשנה וחצי שקדמה לקריסה עלה מדד KOSPI ביותר מ־220%, ובתחילת 2026 נחשב שוק המניות הקוריאני לאחד משוקי המניות בעלי הביצועים החזקים בעולם. העליות נבעו במידה רבה מהזינוק במניות סמסונג אלקטרוניקס ו־SK Hynix, שתי יצרניות מרכזיות של שבבי זיכרון. הביקוש לשבבים מסוג HBM, המשמשים בין השאר במאיצי בינה מלאכותית ובמרכזי נתונים, העלה את הציפיות לרווחיהן העתידיים של החברות.[3]

כתוצאה מהעליות גדל משקלן של שתי החברות במדד KOSPI ליותר ממחצית משוויו. מכיוון שהמדד משוקלל לפי שווי השוק של החברות ואינו מטיל מגבלת משקל נמוכה על מניה בודדת, שינוי חד במחירי מניותיהן של סמסונג אלקטרוניקס ושל SK Hynix השפיע במישרין על המדד כולו. אף שהמדד כלל מאות חברות ממגוון ענפים, ביצועיו הפכו תלויים במידה רבה בשוק שבבי הזיכרון ובציפיות הנוגעות להשקעות בבינה מלאכותית.[3][4]

במאי 2026 החלו להיסחר בקוריאה הדרומית קרנות סל ממונפות המבוססות על מניות בודדות, ובהן מניות סמסונג אלקטרוניקס ו־SK Hynix. מוצרים אלה נועדו להעניק למשקיעים תשואה יומית בשיעור כפול, או בשיעור אחר שנקבע מראש, מהשינוי במחיר המניה שאחריה הם עוקבים. בתוך זמן קצר הם משכו השקעות נרחבות ממשקיעים פרטיים.[5]

כדי לשמור על מידת המינוף היומית, מנהלי הקרנות נדרשים לאזן מחדש את נכסיהן באופן שוטף: כשהמניה עולה עליהם לרכוש חשיפה נוספת, וכשהיא יורדת עליהם למכור. בתקופות של תנודות חריפות עשוי מנגנון זה ליצור מעגל משוב שבו העליות מובילות לקניות נוספות והירידות מובילות למכירות נוספות, ובכך להגביר את התנודתיות במניה ובמדד.[5]

מהלך הקריסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבר לשוק דובי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־22 ביוני 2026 נסגר מדד KOSPI בשיא של 9,114.55 נקודות. בשבועות שלאחר מכן השתנתה המגמה, על רקע חשש שהציפיות לצמיחת הרווחים בענף השבבים היו גבוהות מדי, ספקות בנוגע לקצב הגידול העתידי במחירי שבבי הזיכרון ומימוש רווחים מצד משקיעים.

ב־8 ביולי ירד המדד ב־5.35% וננעל ברמה של 7,246.79 נקודות — ירידה של יותר מ־20% מהשיא. במהלך אותו יום נפל המדד בשיעור של יותר מ־6% והופעל מנגנון שנועד להשהות זמנית פקודות מסחר אלגוריתמי. מניות סמסונג אלקטרוניקס ו־SK Hynix ירדו באותו יום ב־6.3% וב־5.7%, בהתאמה.[6]

על אף פרסום תוצאות עסקיות חזקות מצד חברות השבבים, הירידות נמשכו. משקיעים העלו ספקות בשאלה אם רמות הרווחיות הגבוהות של החברות יוכלו להישמר לאורך זמן, לנוכח המחזוריות של תעשיית שבבי הזיכרון, האפשרות להיווצרות עודף כושר ייצור והתחרות הגוברת מצד יצרניות שבבים מסין.[3][4]

המפולת בסוף יולי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־28 ביולי צנח מדד KOSPI ב־10.84%. למחרת נמשכה מכירת המניות, והמדד ירד במהלך המסחר בשיעור של עד 12.6%. המסחר בבורסה הופסק למשך 20 דקות לאחר שהירידות חצו את הרף הקבוע במנגנון עצירת המסחר. בהמשך היום התאושש המדד חלקית וננעל בירידה של כ־6%.[1]

במהלך שני ימי המסחר ירדו בחדות מניות סמסונג אלקטרוניקס ו־SK Hynix. הירידות התרחשו אף ש־SK Hynix דיווחה על גידול חד ברווחיה, משום שהתוצאות לא עמדו בציפיות הגבוהות שנקבעו לאחר העליות הממושכות. בעת השפל התקרב מדד KOSPI לירידה מצטברת של 40% משיאו, ושווי המניות שנמחק מאז השיא הוערך בעד 2.18 טריליון דולר.[1]

המכירות הוחרפו בעקבות סגירה כפויה של פוזיציות ממונפות. משקיעים פרטיים וגופים פיננסיים שנחשפו למניות באמצעות הלוואות, נגזרים או קרנות סל ממונפות נדרשו למכור נכסים או להעמיד ביטחונות נוספים לאחר הירידה במחיריהם. מכירות אלה הפעילו לחץ נוסף על שתי המניות המרכזיות במדד.[1]

התנודתיות וההתאוששות החלקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־31 ביולי רשם מדד KOSPI עלייה של 17.9% — העלייה היומית החדה ביותר שלו מאז החל תיעוד הנתונים הזמין בשנת 1985. מניות סמסונג אלקטרוניקס ו־SK Hynix עלו באותו יום בעשרות אחוזים, בין השאר בעקבות רכישות מצד משקיעים זרים וסגירת פוזיציות של משקיעים שהימרו על המשך הירידות.[7]

העלייה לא שמה קץ לתנודתיות. ב־3 באוגוסט איבד המדד קרוב ל־5% נוספים. נכון ל־4 באוגוסט 2026 נותר מדד KOSPI נמוך במידה ניכרת משיאו ביוני, והאירוע טרם הסתיים.[7]

הריכוזיות במדד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הגורמים המרכזיים לעוצמת הירידות היה המשקל החריג של סמסונג אלקטרוניקס ושל SK Hynix במדד KOSPI. יחד היוו שתי החברות יותר ממחצית משווי המדד, ובחלק מימי המסחר היו המניות הקשורות אליהן אחראיות לרוב מחזור המסחר במדד. בשל כך, ירידה של אחוזים אחדים בכל אחת מהן יצרה השפעה ניכרת על המדד כולו.[5]

ריכוזיות זו הפחיתה את מידת הפיזור שמקובל לייחס למדד מניות רחב. למעשה, חלק ניכר מהחשיפה למדד היה חשיפה לענף שבבי הזיכרון ולמחזור ההשקעות העולמי בבינה מלאכותית, למרות הכללתן במדד של חברות מתחומי הרכב, הבנקאות, הביטוח, התחבורה והתעשייה.[3]

שינוי בציפיות סביב ענף הבינה המלאכותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלייה שקדמה לקריסה התבססה על ציפייה להמשך גידול חד בהוצאותיהן של חברות טכנולוגיה ומפעילות מרכזי נתונים על תשתיות בינה מלאכותית. במהלך יוני ויולי התגבר החשש שהשקעות אלה לא יצמחו בקצב שהשוק תימחר, ושמחזור הרווחים החריג בענף שבבי הזיכרון מתקרב לשיאו.

משקיעים חששו גם מעלייה עתידית בכושר הייצור, מהאטה בקצב העלייה של מחירי שבבי הזיכרון ומהתחזקותן של יצרניות סיניות. בשל העליות החדות שנרשמו קודם לכן, גם שינויים מתונים בתחזיות הובילו למימושי רווחים נרחבים.[6][4]

מינוף וקרנות סל ממונפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרנות הסל הממונפות על מניות בודדות אפשרו למשקיעים פרטיים לקבל חשיפה מוגדלת לתנודות במניות סמסונג אלקטרוניקס ו־SK Hynix. בתקופת העליות הגדילו המוצרים את הביקוש למניות, אך עם התהפכות המגמה נדרשו הקרנות למכור חשיפה כדי לשמור על יחס המינוף היומי שלהן.

כתוצאה מכך נוצר מעגל שבו ירידות במחירי המניות הובילו למכירות מצד הקרנות, והמכירות גרמו לירידות נוספות. במקביל נאלצו משקיעים שקנו ניירות ערך באמצעות אשראי לסגור פוזיציות מפסידות. לפי דיווחים בתקשורת הכלכלית, בחלק מימי המסחר הגיע המסחר במוצרים הממונפים לשיעור ניכר מהמסחר הכולל בשוק הקוריאני.[8]

תגובת הרשויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־16 ביולי הודיעו משרד האוצר, הרשות לשירותים פיננסיים, שירות הפיקוח הפיננסי והבנק של קוריאה על שורת צעדים שנועדו לצמצם את הסיכון שנוצר מהמוצרים הממונפים. הרשויות השעו זמנית הנפקה של קרנות סל ותעודות סל ממונפות חדשות המבוססות על מניות בודדות, ואסרו על חברות ניירות ערך ועל מנהלי השקעות לפרסם ולשווק את המוצרים שכבר נסחרו.[2]

הרשויות החליטו גם להקשיח את הפיקוח על הפער שבין מחיר המוצרים הממונפים לבין שווי הנכסים שעליהם הם מבוססים. סכום המזומן המזערי שנדרש ממשקיע לצורך מסחר במוצרים אלה הועלה מ־10 מיליון וון ל־30 מיליון וון, ונאסר להשתמש בניירות ערך חלופיים במקום הפקדת המזומן. מועד כניסתן של חלק מההגבלות הוקדם ל־31 ביולי.[9]

לאחר המפולת בסוף יולי התנצל שר האוצר הדרום־קוריאני, קו יון־צ'ול, על כך שהשלכות המוצרים הממונפים לא נבחנו במידה מספקת לפני אישורם. הממשלה הודיעה על צעדים נוספים, ובהם אפשרות להגביל את ההחזקה בקרנות סל ממונפות המבוססות על מניה בודדת לעד 20% מסך נכסי ההשקעה של משקיע יחיד.[1][10]

בתחילת אוגוסט נרשמה ירידה חדה בהיקף המסחר בקרנות הממונפות המרכזיות. חלקן של קרנות אלה במחזור המסחר של KOSPI ירד מכ־33.4% ב־30 ביולי ל־6.6% ביום המחרת ול־5.4% ב־1 באוגוסט. אנליסטים העריכו שהירידה במסחר תרמה במידה מסוימת להפחתת התנודתיות, אך הזהירו כי נדרש זמן נוסף כדי להעריך את יעילות ההגבלות.[10]

הקריסה גרמה להפסדים נרחבים בקרב משקיעים פרטיים ומוסדיים שהחזיקו במניות השבבים או במוצרים ממונפים הקשורים אליהן. לפי מחקר של ג'יי פי מורגן, היקף הנכסים בקרנות סל ממונפות שהתבססו על סמסונג אלקטרוניקס ועל SK Hynix ירד מכ־50 מיליארד דולר בסוף יוני לכ־17 מיליארד דולר בסוף יולי. מחלקת אסטרטגיות המסחר של סיטי העריכה את הפסדיהם המצטברים של משקיעים פרטיים במוצרים הממונפים בכ־38.7 מיליארד דולר.[7]

האירוע עורר ביקורת ציבורית ופוליטית על החלטת הרשויות לאפשר מסחר במוצרים ממונפים על מניות בודדות, ובייחוד משום שהם שווקו בהיקף נרחב למשקיעים פרטיים ולצעירים. לצד זאת, חלק מהמשקיעים המוסדיים העריכו כי הירידות נגרמו בעיקר מפירוק המינוף ולא מהרעה "אמיתית" דומה בביצועים העסקיים של חברות השבבים.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 5 South Korea $2 trillion stock rout breaks records as SK Hynix results disappoint, רויטרס, 29 ביולי 2026 (באנגלית)
  2. 1 2 Financial Authorities Prepare and Announce Measures on Single-Stock Leveraged Products, הרשות לשירותים פיננסיים של קוריאה הדרומית, 16 ביולי 2026 (באנגלית)
  3. 1 2 3 4 שירי חביב ולדהורן, אחרי עליות של מעל 220%: מה עובר על הבורסה "הטובה בעולם", באתר גלובס, 8 ביולי 2026
  4. 1 2 3 עידן ארץ, "למשקיעים יש ציפיות מוגזמות": מה עומד מאחורי השיגעון בבורסה בקוריאה?, באתר גלובס, 16 ביולי 2026
  5. 1 2 3 What are leveraged ETFs and how are they driving the AI rally?, רויטרס, 29 ביולי 2026 (באנגלית)
  6. 1 2 South Korean shares drop 20% from peak as chipmaker stock volatility sharpens, רויטרס, 8 ביולי 2026 (באנגלית)
  7. 1 2 3 4 Big investors think it might be time to buy in South Korea, רויטרס, 3 באוגוסט 2026 (באנגלית)
  8. המערכת, הרווחים שוברים שיאים, הקוספי ממשיך ליפול: כך המינוף הפך את קוריאה לשוק מסוכן, באתר ביזפורטל, 30 ביולי 2026
  9. Financial Authorities Move Up Implementation of Measures on Single-Stock Leveraged Products, הרשות לשירותים פיננסיים של קוריאה הדרומית, 24 ביולי 2026 (באנגלית)
  10. 1 2 South Korea vows to soothe stock market volatility as ETF boom slows, רויטרס, 4 באוגוסט 2026 (באנגלית)