לדלג לתוכן

נועה עילם-שדה

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-08-11 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 12.08.2026).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 12.08.2026).

נועה עילם־שדה (נולדה ב־8 בדצמבר 1974) היא מטפלת בתרפיה טרנספרסונלית וסופרת ישראלית. מחברת הרומן "תגידי", המתאר את מסעה האישי של התמודדות עם טראומה, ריפוי וצמיחה. עילם־שדה נשואה ואם לשתיים.

נולדה וגדלה בסביון, ישראל. אביה הוא תא"ל (בדימוס) עוזי עילם, ששירת בתפקידים בכירים במערכת הביטחון והיה מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית וראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת). אמה, נעמי עילם, רופאת לב־ילדים.

עילם-שדה נשואה לאופיר שדה, אם לשתי בנות ומתגוררת ברמת־גן. שירתה בצה"ל כמש"קית וכקצינת חינוך.

בילדותה חוותה פגיעה מינית ממושכת מצד בן משפחה, וההתמודדות עם האירוע הזה עומדת במרכז יצירתה ועבודתה.

הפגיעה המינית התמשכה שמונה שנים, מגיל 5 עד גיל 13, ולדברי עילם-שדה הסתיימה כשהיא אזרה כוחות לדרוש מהתוקף בתוקף שיפסיק את מעשיו[1]. רק בגיל עשרים ושש סיפרה לראשונה להוריה, לבעלה ולמשפחתה על הפגיעה המינית שחוותה בילדותה[2]. כשנתיים מאוחר יותר היא הגישה תלונה במשטרה נגד התוקף, והוא נעצר, נחקר והודה במעשים המיוחסים לו, וכן בתקיפה מינית של שתי ילדות נוספות[3], שבעת החקירה כבר היו בשנות השלושים לחייהן[4]. הפוגע נשפט רק על תקיפת עילם-שדה, המאוחרת מבין שלוש התקיפות, שכן לגבי שתי האחרות כבר חלה התיישנות באותה עת. התוקף נמצא אשם במשפט ונידון לשמונה שנות מאסר[5].

ב־2024 יצא לאור "תגידי", רומן פרי עטה של עילם-שדה בהוצאת כנרת, זמורה, דביר ובעריכת ד"ר עלמה כהן-ורדי. הספר הוא ממואר המתאר את מסע הריפוי האישי שלה, ומשלב כתיבה רפלקטיבית עם תיעוד התסקיר שהגישה לשירות הסוציאלי לאחר הגשת התלונה במשטרה, מחברות טיפול ושיחות משפחתיות. הספר עוסק בשחזור זיכרונות, בעבודה עם "הילדה הפנימית" ובהבניית זהות בוגרת, בריאה ושלמה לאחר טראומה. הספר זכה להד תקשורתי ובעקבותיו התראיינה עילם-שדה בעיתונות וברדיו.

קריירה טיפולית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עילם־שדה למדה תרפיה טרנספרסונלית בשיטת RHT בבית הספר ההולנדי Completion וכן הוכשרה בקונסטלציה משפחתית, טיפול זוגי ומשפחתי, גישור ועוד.

מאז שנת 2002 בעלת קליניקה פרטית, המטפלת ביחידים ובזוגות בגישה הטרנספרסונלית – תהליך טיפולי מבוסס שיחה, המשלב ממדים נפשיים, גופניים ורוחניים.

  • תגידי – כנרת זמורה, 2024.

מן התקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. צפורה רומן, "במשך שמונה שנים הדוד שלי פגע בי מינית. הוא חילל את ילדותי", באתר ynet, 10 בנובמבר 2024
  2. בוקי נאה ואמיר קרביץ, סיפרה באירוע משפחתי: הדוד אנס אותי כשהייתי ילדה, ידיעות אחרונות, 27.6.2002
  3. שירה אימרגליק, אחרי 15 שנה נחשף הסוד: הדוד נהג לאנוס את אחייניתו, מעריב, 27.6.2002
  4. עמית בן-ארויה, עובד משרד ממשלתי הודה שהתעלל מינית באחייניתו מגיל 5, באתר הארץ, 27 ביוני 2002
  5. יורם ירקוני, איש חינוך בכיר אנס ילדה בת חמש, ידיעות אחרונות, 20.4.2024