לדלג לתוכן

מבצע הילה

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-11-15 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
מבצע הילה
מערכה: מבצע עם כלביא, זירת איראן במלחמת חרבות ברזל
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות מבצע צבאי
תאריכים 11 בנובמבר 20249 ביוני 2025 (6 חודשים ו־28 ימים)
קרב לפני מבצע חיצי הצפון, מבצע ימי תשובה
קרב אחרי מבצע עם כלביא
מקום ישראל
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל
בתמיכת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

איראןאיראן איראן

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבצע הילה היה מבצע צבאי במסגרתו אמ"ן, השב"כ וצה"ל הכינו את התוכניות למבצע עם כלביא שיצא לפועל ב-13 ביוני 2025 על מנת לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית ולפגוע במערך הבליסטי.

איראן הקימה את טבעת האש האיראנית סביב ישראל, וקידמה תוכנית גרעין, שבישראל רואים בה איום קיומי על המדינה.[1] ישראל פעלה במערכה בין המלחמות לעיכוב תוכנית הגרעין האיראנית ולסיכול התחזקות חזבאללה, הנתמך על ידי איראן. המתקפה על איראן תוכננה בישראל במשך לפחות שני עשורים.[2][3] ב-2015 נחתם הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, שבו איראן התחייבה לאפשר פיקוח על תוכנית הגרעין שלה ולעכב אותה למשך 15 שנים, בתמורה להסרת הסנקציות הבין-לאומיות עליה. לאחר החתימה על ההסכם איראן אפשרה לפקחים מהסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לפקח על מתקניה. רמת העשרת האורניום באותה עת הגיעה עד 3.67%,[4] כמות האורניום המועשר הגיעה עד 300 קילוגרם,[5] והצנטריפוגות היו מהדור הראשון.[6]

ב-2018 פרשה ארצות הברית בראשות הנשיא טראמפ מההסכם, וחידשה את העיצומים נגד איראן,[7] צעדים שנעשו בעידוד מפורש של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ובתמיכת מדינות המפרץ הפרסי.[8] לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם ב-2018 והחזרת הסנקציות, האיצה איראן את ההתחמשות הגרעינית שלה.[9][10][11] בשנת 2021 הצליחה איראן להעשיר אורניום לרמה של 60%,[12] רמה שאינה משרתת שימושים אזרחיים,[13][14] והגדילה את הכמויות שצברה.

לאחר טבח שבעה באוקטובר כוחות ציר ההתנגדות, שמגובים על ידי איראן, היו מעורבים במלחמת חרבות ברזלהחות'ים בתימן וחזבאללה בלבנון תקפו את ישראל בטילים בליסטיים ובכטב"מים. באפריל 2024 ישראל התנקשה במוחמד רזא זאהדי – גנרל איראני בכיר, סמוך לשגרירות איראן שבסוריה, במה שהיווה עימות ישיר ראשון בין המדינות. איראן הגיבה במתקפה של כטב"מים וטילים שנורו לעבר ישראל. באוקטובר 2024, בתגובה להתנקשות באסמאעיל הנייה בטהרן, תקפה איראן את ישראל פעם נוספת, מה שהוביל למתקפת נגד ישראלית.

מהלך המבצע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מנובמבר 2024 גיבש צה"ל שורת תוכניות למכת פתיחה רחבה נגד איראן, לרבות העברת כטב"מים וציוד נוסף. במסגרת מבצע "נרניה" הוכנה רשימת מטרות שכללה מדענים בכירים בתוכנית הגרעין. באמ"ן דורגו למעלה ממאה חוקרי אטום לארבע רמות לחיסול, בהתאם להיקף הידע הייחודי שלהם ולחשיבותם הצבאית.[15][16][17] במקביל הוכנה רשימת מטרות של בכירי מערכת הביטחון האיראנית לקראת מבצעי חיסול נרחבים, כדי למנוע תגובה מיידית.[18] בדיוני המדיניות נבחנה השאלה אם ארצות הברית תצטרף למתקפה, ונדונו שלושה מסלולים: תקיפה ישראלית מצומצמת ועצמאית; תקיפה ישראלית בליווי לוגיסטי אמריקני; או תקיפה משותפת מלאה. לבסוף התקבלה האפשרות השלישית, וארצות הברית פעלה לצד ישראל במסגרת מבצע "פטיש חצות"[19]. כדי להתמודד עם חשש למתקפת פתע איראנית גיבש צה"ל תוכנית משלימה בשם "טורנדו", שנועדה להסב נזק נרחב לטהראן, שתרתיע מפני מתקפה רחבה על ישראל[18][19]. היעד הראשוני לפעולה סומן כאפריל 2025, ולמרות שמערכת הביטחון הועדפה דחייה לאוקטובר, התקיפה יצאה לבסוף לפועל ביוני 2025[19].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נתניהו: "אירן גרעינית - איום ישיר וכבד", באתר מאקו, 31 באוקטובר 2011
  2. ^ כוננות שיא במזרח התיכון: האם ישראל בדרך לתקיפה באיראן?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:22)
  3. ^ דרוקר הימר אתמול שלא נתקוף באיראן, ברשת צוחקים: "חלק ממבצע ההונאה", באתר וואלה, 13 ביוני 2025
  4. ^ איראן והפרות ההסכם: צנטריפוגות חדישות ופי 12 אורניום, באתר ynet, 11 בנובמבר 2020
  5. ^ דין שמואל אלמס, ‏איראן מגבירה את קצב ההפקה, לא רק של אורניום. מי יעצור אותה?, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2024
  6. ^ מה המרחק של איראן מפצצה גרעינית?, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  7. ^ עמית ולדמן, "נשבש את תוכנית המשטר האירני", באתר מאקו, 26 במרץ 2019
  8. ^ המשבר היזום: כך מתכננות ארה"ב וישראל ללחוץ על איראן, באתר ynet, 10 ביולי 2020
  9. ^ סבא"א: אירן הפרה את הסכם הגרעין והעשירה אורניום מעבר לרמה המותרת, באתר מאקו, 11 בנובמבר 2020
  10. ^ הפרותיה של איראן בתחום הגרעין: JCPOA ומעבר, באתר www.inss.org.il
  11. ^ ישראל החלה להיערך לתקיפה באיראן, למקרה שתפרוץ לעבר הגרעין | הסיפור המלא, באתר ynet, 15 ביולי 2021
  12. ^ דניאל סלאמה, איתמר אייכנר, איראן: הצלחנו להעשיר אורניום לרמה של 60%, באתר ynet, 16 באפריל 2021
  13. ^ אתר למנויים בלבד ארה"ב: היתה התקדמות משמעותית בשיחות הגרעין עם איראן, אנו קרובים להסכם, באתר הארץ, 3 במרץ 2022
  14. ^ תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא"א למהלכים לגיבוש הסכם, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  15. ^ ניצן שפירא, "חתונה אדומה": התוכנית לחיסול המטכ"ל האיראני, באתר מאקו, 18 ביוני 2025
  16. ^ איתי בלומנטל, כרמלה מנשה, "מבצע הילה" ו"מבצע טורנדו": מאחורי הקלעים של הדיונים לקראת התקיפה באיראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 ביולי 2025
  17. ^ רונן ברגמן, בלעדי: מאחורי הקלעים של מבצע "נרניה" לחיסול צמרת מדעני הגרעין באיראן, באתר ynet, 19 ביוני 2025
  18. ^ 1 2 איתי בלומנטל, כרמלה מנשה, "מבצע הילה" ו"מבצע טורנדו": מאחורי הקלעים של הדיונים לקראת התקיפה באיראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 ביולי 2025
  19. ^ 1 2 3 'מבצע הילה' ו'טורנדו': הדיונים מאחורי הקלעים לקראת התקיפה באיראן נחשפים, באתר חרדים10, 7 ביולי 2025