לדלג לתוכן

ישראל בונם צבי שרייבר

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-06-06 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.06.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.06.2025).

הרב ישראל בונם צבי שרייבר (נולד בל"ג בעומר ה'ת"ש, 1940 – נפטר בשנות ה־תש"פ המאוחרות) היה רב ותלמיד חכם חרדי, ניצול שואה ואחד מילדי טהרן. פעל בבני ברק, והיה מוכר בזכות עמל תורתו, דבקותו בלימוד, קביעות סדר יומו, ודרכו בענווה ובצניעות.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו בסיביר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעומק סיביר למשפחת שרייבר, שהיגרה לשם מפולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אביו, ר' ישראל בונים שרייבר, היה תלמיד חכם וסוחר מוכר מירוסלב שבגליציה, בן לרב דוד אריה לייב, ממתפללי בית המדרש של בעלזא. אמו, פייגא לבית בק, הייתה ממשפחה יראת שמיים ועמדה על שמירת צביונה הדתי גם בתקופות של ירידה רוחנית.

במהלך המלחמה נפטרו הוריו בהפרש של שלושה ימים בלבד, ובהמשך גם סבתו. ישראל בונם ואחיו פנחס נותרו יתומים.

עלייתו במסגרת ילדי טהרן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תש"ב צורפו האחים לקבוצת ילדי טהרן, ונשלחו לארץ ישראל במסע ממושך דרך איראן. בהגיעם לארץ שובצו תחילה במוסדות חילוניים, אך פנחס פעל להעביר את שניהם למסגרת תורנית[1], תוך הסתייעות בהחזון איש.

בית משפחת שפיגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעצת החזון איש, גודל ישראל בונם צבי בבית משפחת שפיגל ברחוב יהושע בבני ברק, תחת חסותו של ר' טוביה שפיגל. ברית המילה נערכה בבית החולים שערי צדק, כשהסנדק היה ר' איסר זלמן מלצר, וסעודת הברית נערכה בבית הרב מבריסק. שמו ניתן לו על שם אביו וסבו – ישראל בונים וצבי.

לימוד תורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהתבגר, החל ללמוד בישיבת תפארת ציון אצל ר' מיכל יהודה לפקוביץ. בהמשך התקבל לישיבת פוניבז', למרות קשיים ראשוניים. נקלט שם כתלמיד מן המניין, ונשאר קשור לישיבה כל חייו. היה מקורב לראשי הישיבה ר' דוד פוברסקי, ר' שמואל רוזובסקי ואחרים.

נישואיו והקמת ביתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשכ"ב נישא לאסתר ברלינגר, בת למשפחה חרדית שעלתה מגרמניה וגרה בחיפה ולאחר מכן עברה לבני ברק בהוראת החזון איש. החתונה התקיימה באולמי וגשל בבני ברק, בסידורו של ר' שמואל הלוי ואזנר, ובהשתתפות רבני פוניבז'.

הזוג קבע את ביתו ברחוב מלצר בבני ברק, ליד ישיבת פוניבז'. הרב שרייבר הקדיש את חייו ללימוד תורה בכולל, בעוד רעייתו עסקה בפרנסת הבית ובסיוע משפחתי וחברתי.

ילדיו וצאצאיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדו להם ילדים ונכדים רבים, שחלקם ממשיכים בדרך התורה והמסורת. הקשר עם אחיו פנחס שלימים הפך להרבה של אשדוד נשמר כל השנים, והם היו מלווים זה את זה לאורך חייהם.

קביעות בלימוד ואורח חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נודע בסדר יומו המדויק. נהג להתפלל מדי בוקר בבית הכנסת סאטמר בשעה קבועה, ולאחר מכן לשוב לביתו ללימוד משניות. מיד לאחר מכן היה הולך לכולל הסמוך לישיבת פוניבז' ולומד ברציפות.

למד בעיון רב את המדרש רבה, והיה בקי גם במדרש פליאה. פרסם חידושי תורה בספרו חלקת צבי, הכולל דרושים ופלפולים בפרשיות השבוע.

נפטר[2] בשנות ה־תש"פ, לאחר עשרות שנים של עמל תורה. הותיר אחריו משפחה ממשיכה בדרכו.

  • חלקת צבי – חידושי תורה על פרשיות השבוע ומדרשים.

לקט מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עדויות משפחה
  • ילדי טהרן מאשימים, עמ' 92
  • ספר פאר הדור (על החזון איש)
  • קובצי זיכרון פנימיים מבית מדרש פוניבז'
  • ספר חלקת צבי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]