לדלג לתוכן

זכויות האדם באסלאם

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-12-16 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 16.12.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 16.12.2025).

זכויות האדם באסלאם הן תחום דיון מחקרי ומשפטי העוסק בשאלת מקומן של זכויות יסוד (כגון הזכות לחיים, כבוד האדם, קניין, צדק והליך הוגן) בתוך המסורת האסלאמית ובהלכה האסלאמית (שריעה), וכן ביחסן למסגרות מודרניות של זכויות אדם במשפט הבין־לאומי.[1]

בדיון האסלאמי הקלאסי, מקורות השריעה נשענים בעיקר על הקוראן והחדית' (הסונה) ועל פיתוחם במסגרת הפִּקְה (המשפט/ההלכה האסלאמית). בחלק מן הספרות המודרנית הוצעו מסגרות פרשניות המבקשות לקשור בין תכליות השריעה ("מַקָאסִד אל־שריעה") לבין עקרונות של טובת הכלל, צדק והגנה על האדם.[2]

מסמכים מודרניים והשוואה למסגרת בין־לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגרת הבין־לאומית המשפיעה ביותר בתחום היא "ההצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם| (1948) של האו"ם, המנסחת זכויות אוניברסליות שאינן תלויות בדת או לאום.[3]

במאה ה־20 הופיעו גם ניסיונות לנסח זכויות אדם במונחים אסלאמיים, ובהם "Universal Islamic Declaration of Human Rights"‏ (1981) שפרסם Islamic Council of Europe.[4]

מסמך מרכזי נוסף הוא "הצהרת קהיר על זכויות האדם באסלאם" (1990) של מדינות חברות ב־OIC (ארגון לשיתוף פעולה אסלאמי), שבגרסתה המקורית קושרת במפורש את זכויות האדם לפרשנות השריעה; המסמך עודכן ואומץ מחדש בנוסח מתוקן בשנת 2020 (והופץ רשמית ב־2021).[5][6]

דיון אקדמי וביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות המחקרית דנה במתח האפשרי בין חלק מן הפרשנויות המסורתיות של השריעה לבין עקרונות מרכזיים במשפט זכויות האדם המודרני (למשל סביב חופש דת והמרת דת, שוויון מגדרי, חופש ביטוי ומעמד מיעוטים), וכן באפשרויות פרשנות ורפורמה בתוך המסורת האסלאמית עצמה.[7][8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.