השפעת היהדות על הדת הזורואסטרית
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-06-20 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
![]() |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
![]() |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
במחקר ובשיח הבין-דתי נידונה האפשרות שרעיונות מסוימים מהיהדות השפיעו על עיצוב והתפתחות הזורואסטריות המאוחרת, כפי שדתות אחרות שאיתה באה במגע השפיעו עליה.
חוקרים ואנשי דת זורואסטרים נחלקים אם רעיונות בכתבי הקודש הזורואסטריים שנוצרו מתקופת האימפריה הסאסאנית ואחריה, נוצרו או עוצבו מחדש בהשפעת רעיונות יהודיים, איתם באה הדת הזורואסטרית במגע, בעיקר בהיות המרכז המלכותי בקטסיפון קרובה לאזור הההתיישבות של יהודי בבל בתקופת התלמוד.
הקבלות בין דמויות וסיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת חוקרים כגון ג'יימס דרמסטר ופארהאנג מהר, מאפיינים רבים שמיוחסים לזרתושתרה, כולל ניסים או דו-שיח עם אהורה מזדא ודמויות אלוהיות נוספות, אינם מופיעים בגאת'ות — הכתבים המוקדמים המיוחסים לנביא. לטענתם, הסיפורים הללו נוספו במאה ה-10 ואילך, כחלק מהתמודדות רעיונית עם הדתות האברהמיות שתפסו אז מעמד בכיר באימפריה.
סאושיאנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הסוגיות המרכזיות בדת הזורואסטרית היא רעיון הסאושיאנט, ה"גואל העתידי". ד"ר ארדשיר חורשדיאן, מובד (דרגה מסוימת בהייררכיה הדתית הזורואסטרית) וראש אגודת המובדים בטהראן, טען כי המושג עצמו פותח בזורואסטריות, אך המשמעות של סאושיאנט כ"משיח מבטיח" הגיעה מיהדות. לטענתו, רק לאחר הכיבוש המוסלמי של פרס נעשה הרעיון נפוץ יותר בקרב הקהילות הזרואסטריות. גם מובדים אחרים, כגון כורש ניקנאם, טענו כי תפיסת הסאושיאנט כגואל היא פרשנות שגויה של כהני הדת הזורואסטרית מהתקופה הסאסאנית[1], וכן דינה מקאינטייר — חוקרת הודית זרואסטרית המומחית לחקר הגאת'ות — שללה לחלוטין את קיומו של רעיון גואל בכתבים הקדומים.
אזכורים תנ"כיים בדינקרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר דינקרד, שנכתב בפהלווית לאחר כיבוש איראן בידי המוסלמים, מובאת אגדה שאת עשרת הדיברות כתב דמות מיתית בשם שאחאק (בפרסית: دهاگ; Ḍahak), דמות שמוזכרת כבר באווסטה כדמות שלילית הקשורה לאהרימן וכוחות הרשע הקוסמיים. הספר מתייחס לעשרת הדיברות בצורה מעוותת, ומציג אותן כניגוד לעשרת הדיברות החיוביות שניתנו על ידי יאמה, המזוהה עם כוחות הטוב במיתולוגיה האיראנית. לא נמצאו הקבלות בין עשרת הדיברות כפי שהוצגו בדינקרד למצוות היהודיות, מלבד ההוראה להקרבת קרבן אדם, שהיו מהחוקרים ששיערו שהיא נובעת מסיפור בת יפתח המקראי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]