לדלג לתוכן

הצעת חוק עונש מוות למחבלים

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-11-03 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 3.11.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 3.11.2025).
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך עונש מוות בישראל.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך עונש מוות בישראל.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

הצעת חוק עונש מוות למחבלים היא הצעת חוק המיועדת להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, שנועדה להרחיב את האפשרות להטלת עונש מוות על מחבלים שהורשעו ברצח. בחוק הישראלי קיים עונש מוות, בעיקר בעבירות חמורות מאוד כמו הרשעה ברצח עם או בגידה, אך בפועל הוא כמעט אינו מיושם במשפט האזרחי והצבאי מאז הוצאתו להורג של אדולף אייכמן ב-1962. בפועל, ישראל נחשבת למדינה שביטלה את עונש המוות דה פקטו.

במשפט האזרחי במדינת ישראל, עונש מוות אפשרי רק בגין עבירות חמורות המוגדרות בחוק עונש מוות ובחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. המקרה היחיד שבו בוצע עונש מוות בישראל היה במשפטו של אדולף אייכמן ב-1962.

במשפט הצבאי, עונש מוות אפשרי עוד קודם להצעת החוק, אולם התביעה הצבאית נמנעת כמעט לחלוטין מלדרוש אותו, וגם כאשר נגזר - הוא מומר בדרך כלל למאסר עולם.

במהלך השנים הועלו מספר ניסיונות לניסוח הצעות חוק להטלת עונש מוות על מחבלים. הצעת חוק מרכזית בנושא הועלתה על ידי חברי כנסת ממפלגת עוצמה יהודית ואחרים, ועברה אישור בקריאה טרומית במרץ 2023. בשל החשש מפגיעת מחבלי חמאס בחטופים המוחזקים ברצועת עזה מאז טבח שבעה באוקטובר, רבים התנגדו לקידום הצעת החוק במהלך מלחמת חרבות ברזל. בדיון שנערך בעניין בנובמבר 2025, אמר מתאם השבויים והנעדרים גל הירש כי לאחר שחרורם של אחרוני החטופים החיים, אין מניעה מקידום החוק. בעקבות זאת ההצעה אושרה בוועדה לביטחון לאומי לקראת קריאה ראשונה.[1][2]

עיקרי הצעת החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מטרת החוק המוצהרת: "לגדע את הטרור באיבו" וליצור הרתעה משמעותית מפני ביצוע פיגועי רצח.
  • היקף הענישה: החוק מציע להטיל חובת עונש מוות (ולא רק אפשרות) על מי שגרם למותו של אזרח ישראלי בכוונה או באדישות, ממניע של גזענות או עוינות לציבור, וכן מתוך כוונה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו.
  • שינוי הכללים בבתי דין צבאיים: בבתי דין צבאיים עונש מוות דורש החלטה פה אחד של הרכב השופטים. הצעת החוק מבקשת לאפשר הטלת עונש מוות בבית דין צבאי על בסיס רוב הרכב השופטים בדיון, ולשלול את האפשרות להקל בעונש המוות שניתן בפסק דין סופי (חנינה או המרה למאסר עולם).[3]

תגובות בעד ונגד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התומכים בחוק טוענים כי עונש מוות הוא גמול ראוי על מעשי רצח של חפים מפשע, וכן מהווה כלי הרתעתי הכרחי כנגד מחבלים, במיוחד בהקשר של עסקאות שחרור אסירים ביטחוניים עתידיות.

המתנגדים טוענים כי ההצעה אינה חוקתית ואינה מרתיעה מחבלים (במיוחד "שהידים" המוכנים למות), וכן מנוגדת לערכי היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית. עוד טוענים המתנגדים כי חוק זה עלול לפגוע ביכולת לערוך עסקאות לשחרור חטופים, ומסכן את מעמדה הבינלאומי של ישראל. כמו כן מועלית הטענה כי עונש מוות הוא בלתי הפיך במקרה של טעות שיפוט.[4]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]