לדלג לתוכן

היינו בחורי ישיבה, היה קיץ

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-06-04 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 4.06.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 4.06.2025).
היינו בחורי ישיבה, היה קיץ
מידע כללי
מאת הרב ד"ר בניהו טבילה
סוגה שירה
הוצאה
הוצאה בית אורי צבי
מקום הוצאה ירושלים
תאריך הוצאה 2025
עורך אלחי סלומון

היינו בחורי ישיבה, היה קיץ הוא ספר שירה מאת הרב ד"ר בניהו טבילה בעריכת אלחי סלומון ויצא לאור בשנת 2025 בהוצאת בית אורי צבי.

השירים נכתבו מנקודת מבטו של תלמיד ובוגר ישיבה. רבים מהשירים עוסקים בהתבוננות בטבע תוך חיבור למקורות היהודיים ולאקופואטיקה העכשווים, וחלקם "משקפים את הילד החולמני שהיה"[1].

תיאור וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגב הספר מופיע תיאורו

”הספר "היינו בחורי ישיבה היה קיץ" מהווה צומת מרתק בין עולמות, המשקף את חזון ההוצאה לקדם ספרות איכותית, אמיצה ובעלת משמעות חברתית. ההוצאה לאור, הפועלת ברוחו של אורי צבי גרינברג, מחפשת את אותם יוצרים נדירים המשלבים בין קול ספרותי ייחודי, אומץ לב אמנותי, ונשמה של מתקני עולם. ביצירתו של בניהו טבילה מצאנו את כל אלה.”

אפי טריגר כתב בביקורת על הספר:

”...שיר הנושא "היינו בחורי ישיבה, היה קיץ" מגלם את הקול החדש והמרענן של היצירה החרדית, שם נפגשים "היופי הישן" עם "קצבים חדשים וזרים". טבילה רוקם בעדינות את החיבור בין עולם הישיבה למרחבי הטבע, מגלה את נוכחות השכינה בחורבות הגליליות, ומציע קול אותנטי המשקף את המורכבות של החוויה החרדית העכשווית: "פעם לתת יד, פעם לקחת" – תנועה מתמדת בין שימור למהפכה, בין מסירה לחידוש...”[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]