דוד יהודיוף
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-11-04 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | ||
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
| לידה |
1934 כ"ז באלול ה'תרצ"ד ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
1992 (בגיל 58 בערך) ט"ו באייר ה'תשנ"ב |
| מקום קבורה | בית הקברות הר הזיתים |
| תקופת פעילות |
1977–2009 (כ־32 שנים) |
| בת זוג |
פנינה יהודיוף |
| אב | רבי ממאן |
| אם | דינה |
| חותנים | בבא סאלי |
| מספר ילדים |
8 |
רבי דוד יהודיוף (כ"ז באלול ה'תרצ"ד, 1934 – ט"ו באייר ה'תשנ"ב, 1992) היה רב, שוחט, מוהל, ומוציא לאור, כיהן כר"מ בישיבת פורת יוסף. ההדיר רבים מספריהם של הבן איש חי, רבי יצחק אלפייה, רבי חיים סינואני, ועוד.
חתנו של הבבא סאלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי דוד נולד בירושלים לרבי מאמאן ודינה יהודיוף, ממשפחת יהודיוף הבוכרית[1]. הוא נקרא דוד על שם סבו הגדול, דוד יהודיוף מבעלי 'ארמון' יהודיוף בשכונת הבוכרים.[2] דוד גדל אצל סבתו (מצד אמו) שרה לבית שלומיוף[3][4]. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף. בי"ג אייר התש"ח, בהיותו בגיל 14, נהרג אביו במלחמת השחרור מפגז ירדני.
בגיל 15 נמנה עם חבר הפעילים - יד לאחים. לצורך כך למד את שפת-הדיבור התימנית, ופעל בקיבוץ עין שמר[5].
כשבגר השתלב בהנהגת בית הכנסת של סבו רבי יוסף מוסאיוף ברחוב יעב"ץ בירושלים[6]. בגיל 17 החל למסור שיעורים בבית הכנסת, ושימש כחזן ובעל תוקע, ובהמשך מונה לכהן כרב בית הכנסת[7].
בשנת ה'תשכ"ה נשא את פנינה, בתו של הבבא סאלי. בהמשך כיהן כר"מ בישיבת פורת יוסף.
הוציא לאור וההדיר מספריהם של הבן איש חי, רבי חיים סינואני, רבי יצחק אלפייה, שלדבריו צווהו על כך בחלום[8], ועוד. כן שימש כמפענח כתבי היד של הריטב"א והרמב"ן במוסד הרב קוק[9].
שימש כשוחט בירושלים, כבר בצעירותו, לבקשת הרב יעקב מוצפי שיחליפו בתפקידו[10][11]. בנוסף התבקש על ידי הרב מוצפי לעסוק בגידול אתרוגים תימניים, אותם השיג מעולי תימן, בעקבות מחסור ששרר באותה תקופה[12], ומכאן המקור ל"אתרוגי יהודיוף".
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביאור על פיוטי יגל יעקב - לחכמי משפחת אביחצירא.
- ישראל סבא - חיבור הלכתי בהנהגותיו ההלכתיות של הבבא סאלי. (יו"ל על ידי בניו).
- הסבא קדישא - שני כרכים על תולדותיו הליכותיו של חמיו. (יו"ל על ידי גיסו הרב ברוך אביחצירא).
פועלו התורני ספרותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההדיר והוציא לאור ספרים רבים, להלן רשימה חלקית:
- ספרי הבן איש חי: ידי חיים, חיים והשלום, דברי חיים, בניהו, נוה צדיקים, אורח חיים, אם המלך, קרן ישועה, אבן שלמה, תורה לשמה, רב פעלים, בן איש חיל[13].
- ספרי הרב יצחק אלפייה: אור חדש, צמח צדיק, קונטרס היחיאלי, אהבת השם.
- שאלות ותשובות לרבי משה בן חביב אבן העזר.
- מקום מקדש, עטרת תפארת[14] לרבי חיים סינואני.
- חסד לאלפים ובית תפילה המנוקד לרבי אליעזר פאפו בעל הפלא יועץ.
- מחשוף הלבן, אלף בינה, בגדי השרד, שערי ארוכה, שערי תשובה לזקנו רבי יעקב אבוחצירא.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרבי דוד נולדו שלושה בנים, וחמש בנות.
- בנו בכורו רבי יצחק ברוך - ראש כולל מדרש דוד.
- בנו השני רבי יעקב - ראש מוסדות מדרש דוד.
- בנו השלישי רבי אברהם מסעוד - ראש ישיבת סבא דמשפטים ע"ש זקנו רבי מסעוד אביחצירא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוסף הדרך "תור הזהב" גיליון 89 בהר התשע"ט.
- יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה - גיורא פוזיילוב-עמ' 502
- קובץ מדרש דוד-הרב משה גבריאלוב-עמ' י'.
- אנצקלופדית ארזי הלבנון - שמעון ואנונו-חלק א' עמוד 471.
- רחל ברקאי, משפחת יהודיוף וה'ארמון' בשכונת הבוכרים בירושלים, ירושלים 2024.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שני סביו הגדולים דוד ואלישע מימנו את הקמת בית יהודיוף בשכונת הבוכרים בירושלים. .
- ↑ חיים שלמה אשרוב, מסמרקנד עד פתח-תקוה, זכרונות מעפיל בוכארי, תל אביב תשל"ז, עמ' 88.
- ↑ הרב אברהם מסעוד יהודיוף, ויבחר בדוד עבדו, סבא דמשפטים ומגן דוד, תשפ"ה, עמ' 13.
- ↑ קובץ מדרש דוד, ירושלים, תשנ"ג, עמ' יא.
- ↑ חשיפת הרב שלום דב ליפשיץ בימי השבעה, סבא דמשפטים ומגן דוד, 2025, עמ' 9.
- ↑ גיורא פוזיילוב, יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה, ירושלים, 2008, עמ' 504.
- ↑ מ' גבריאלוב, חכם דוד ע"ה-קווים לדמותו, מדרש דוד א, תשנ"ג, עמ' יב.
- ↑ עדות בנו רבי אברהם מסעוד, סבא דמשפטים ומגן דוד, תשפ"ה, עמ' 10.
- ↑ עדות האדמו"ר רבי דוד חי אבוחצירא, סבא דמשפטים ומגן דוד, תשפ"ה, עמ' 7.
- ↑ הדרך, בעבור דוד עבדך, תור הזהב 89, תשע"ט, עמ' ז.
- ↑ גיורא פוזיילוב, יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה, עמ' 509.
- ↑ מ' גבריאלוב, חכם דוד ע"ה-קווים לדמותו, קובץ מדרש דוד א, תשנ"ג, עמ' כז.
- ↑ ד"ר אברהם בן יעקב, אוצר השירים החיבורים והדרשות של הרב יוסף חיים, ירושלים, 1994.
- ↑ סבא דמשפטים ומגן דוד, 2025, עמ' 17.
