לדלג לתוכן

קיבוץ דיגיטלי

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-12-07 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 8.12.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 8.12.2025).
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

קיבוץ דיגיטלי (באנגלית Digital Kibbutz, נקרא גם Platform cooperative) הוא מונח המשמש בתקשורת, במחקר ובשיח עסקי–חברתי לתיאור קהילות ופלטפורמות מקוונות המאמצות מאפיינים קואופרטיביים המזוהים עם קיבוץ – כגון שיתוף משאבים, עזרה הדדית, אחריות משותפת וקבלת החלטות משותפת – אך פועלות במרחב דיגיטלי. הביטוי משמש גם לתיאור דיגיטציה של קיבוצים קיימים, וגם כמטפורה כללית לעולם גלובלי–מקוון שבו בני אדם מחוברים זה לזה ברשתות דיגיטליות.

הביטוי מופיע בכתבות עיתונאיות, בבלוגים, בפרויקטים אקדמיים, בתיאורי קהילות רשת, במיזמי בלוקצ'יין (DAO) ובתיאורי סטארט-אפים ויוזמות חברתיות המגדירות עצמן "קיבוץ דיגיטלי".[1][2][3]

הגדרה ושימושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הגדרה אקדמית אחידה למונח "קיבוץ דיגיטלי". בפועל נעשה בו שימוש בכמה משמעויות עיקריות:

  • דיגיטציה של חיי קיבוץ קיים – שימוש באפליקציות לניהול תשלומים, הזמנות, שירותים והצבעות דיגיטליות בקיבוצים ובמושבים, לצורך החלפת תהליכים ידניים ושימור חיי קהילה מסורתיים באמצעות טכנולוגיה.[4]
  • קהילות רשת קואופרטיביות – קבוצות סגורות ברשתות חברתיות, בפלטפורמות תוכן או בקהילות מומחים, שמתארות עצמן כ"קיבוץ דיגיטלי" משום שהן מייצרות תוכן ותוצרים במשותף, וחבריהן נהנים באופן בלעדי מן התוצר הקבוצתי.[1][5]
  • מטפורה לעולם המקוון – כותבים שונים מתארים את העולם הגלובלי־מקוון כמעין "קיבוץ דיגיטלי גדול" שבו הישרדות האדם תלויה בכישורים קהילתיים ובשיתוף פעולה, ולא רק במנהיגות פוליטית או בעלות פרטית.[6][7]
  • מודלים קואופרטיביים דיגיטליים – שימוש במונח לתיאור התאגדויות של יזמים או משתמשים לשיתוף קרדיטים, תשתיות ומשאבים, למשל בהקשר של סטארט-אפים ובינה מלאכותית או ארגוני בלוקצ'יין (DAO), כמעין "קיבוץ דיגיטלי" של בעלי עניין בפלטפורמה.[8][9][10]

דיגיטציה של קיבוצים קיימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מן השימוש במונח "קיבוץ דיגיטלי" מתייחס לפתרונות טכנולוגיים שנועדו לנהל חיי קהילה בקיבוצים ובמושבים. כך, למשל, תוארה אפליקציה שהוטמעה בעשרות קיבוצים ומושבים בישראל, המאפשרת לתושבים לשלם על שירותים ביישוב, לבצע הזמנות אונליין מחדר האוכל והצרכנייה, להזמין תורים ולהשתתף בהצבעות דיגיטליות בענייני היישוב באמצעות הטלפון הנייד.[4]

מיזמים נוספים מתארים "קיבוץ קפיטליסטי" או "קיבוץ דיגיטלי בעולם קפיטליסטי" כצירוף בין ערכי שיתוף לבין כלים של שוק חופשי, למשל בפרויקטים לשיתוף משאבים דיגיטליים, קואופרטיבים עסקיים או מיפוי קהילתי דיגיטלי.[11][12]

קהילות רשת ומטפורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדורי תרבות דיגיטלית הוגדרו "קיבוצים דיגיטליים" כקבוצות סגורות בפייסבוק או בפלטפורמות אחרות, המייצרות תוכן משותף שחבריהן בלבד נהנים ממנו, כמעין וריאציה חדשה לקיבוץ הקלאסי בעולם המקוון.[1][13]

בבלוגים ובמאמרי דעה באנגלית נטען כי "בסופו של דבר כולנו חיים בקיבוץ דיגיטלי גדול", וכי שיתוף פעולה קהילתי, שקיפות וממשל דיגיטלי הופכים לחלק מרכזי מן האתגר הדמוקרטי בעידן הרשת.[6][7]

קיבוץ דיגיטלי בבלוקצ'יין ובסטארט-אפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור השלישי של המאה ה־21 הופיע המושג גם בהקשר של כלכלה מבוזרת וארגוני בלוקצ'יין. בכתבה של Forbes Israel תואר מייסד־שותף של Ethereum, ג'וזף לובין, כמי שבונה "את הקיבוץ הדיגיטלי הראשון בעולם" באמצעות חברת ConsenSys – בהקשר של מודלי שיתוף בעלות והשתתפות בפיתוח תוכנה מבוזרת.[8]

במחקר ובשיח מקצועי על DAO ו–Web3 מתוארות לעיתים קהילות מבוזרות כמעין "קיבוץ דיגיטלי", שבהן מחזיקי האסימונים שותפים להחלטות ולחלוקת הערך – אם כי מחקרים מציינים כי בפועל קיימים לעיתים מרכזי כוח ואי־שוויון גם בארגונים אלו.[14]

בבלוגים על בינה מלאכותית נעשה שימוש בביטוי "קיבוץ דיגיטלי" כדי לתאר קואופרטיבים של סטארט-אפים, שבהם יזמים משתפים קרדיטים חישוביים ותשתיות ענן במטרה לנהל עלויות במשותף בדומה לקיבוץ.[9]

מודלים עכשוויים של "קיבוץ דיגיטלי"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר יוזמות ותנועות משתמשות במפורש במונח "קיבוץ דיגיטלי" כחלק מן ההגדרה העצמית שלהן:

  • קהילות מקוונות שיתופיות – פלטפורמות כמו Karma Community מציגות עצמן כ"קהילה דיגיטלית שמתפקדת כמו קיבוץ: שיתוף, עזרה הדדית, אחריות משותפת, אבל בעולם המודרני והדיגיטלי".[15]
  • חוויית "קיבוץ דיגיטלי" לעובדים מרחוק – תוכניות נופש–עבודה בקיבוצים מציגות "חוויית קיבוץ דיגיטלי", שבה עובדים מרחוק שוהים בקיבוץ תוך שהם ממשיכים את עבודתם המקוונת, ומשלבים בין חיי קהילה לבין כלים דיגיטליים לעבודה גלובלית.[16]
  • צוות בראשית – קיבוץ דיגיטלי חברתי-טכנולוגי – מיזם ישראלי קטן המתאר עצמו בדף החברה ב–LinkedIn כ"הקיבוץ הדיגיטלי הראשון״. המיזם מציג חזון של קיבוץ דיגיטלי המתמקד ברווחה נפשית, טכנולוגיה חברתית ומודלים קואופרטיביים של כלכלה דיגיטלית, כחלק מדיון רחב יותר על טכנולוגיה, חברה וכלכלה מבוססת משאבים.[17]

השפעות רעיוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיון על "קיבוץ דיגיטלי" מצטלב לעיתים עם רעיונות של כלכלה שיתופית וכלכלה מבוססת משאבים, כפי שמוצגים למשל בפרויקט ונוס – ארגון עתידני המציע מודל של "כלכלה מבוססת משאבים" ושיתוף גלובלי במשאבי הטבע בעזרת טכנולוגיה ואוטומציה.[18][19] תומכים במודלים אלה רואים לעיתים ב"קיבוץ דיגיטלי" אפשרות לתרגם רעיונות של שיתוף, ניהול מדעי של משאבים ומזעור אי־שוויון למסגרות מקוונות–גלובליות.

מבקרים מציינים כי השימוש במונח "קיבוץ דיגיטלי" הוא לעיתים קרובות מטפורי או שיווקי, ואינו מלווה תמיד במבנים מוסדיים ברורים של בעלות משותפת, דמוקרטיה פנימית או חלוקת משאבים. בהקשרים של בלוקצ'יין ו–Web3, מחקרים ומפעילים מצביעים על כך שמאחורי הדימוי של "קיבוץ דיגיטלי" עשויים לעמוד מבנים ריכוזיים או אי־שוויון בגישה לקבלת החלטות ולבעלות על האסימונים.[10]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 אושי שהם-קראוס, זה הזמן להכיר: קיבוץ דיגיטלי משוכלל, באתר ynet, 27 בפברואר 2015
  2. ^ קיבוץ דיגיטלי: אפליקציה חדשה לניהול החיים במושבים ובקיבוצים, באתר און-ליין גליל מערבי, ‏2019
  3. ^ At the end of the day, we all live in a large globalised digital kibbutz, University of Southampton – Digital Team Blog, ‏30 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 קיבוץ דיגיטלי: אפליקציה חדשה לניהול החיים במושבים ובקיבוצים, באתר און-ליין גליל מערבי
  5. ^ קיבוצים דיגיטליים – קהילות תוכן סגורות, באתר ynet – תרבות דיגיטלית
  6. ^ 1 2 A little bit of kibbutz for everyone..., Times of Israel Blogs, ‏7 בנובמבר 2019 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Positive Tension – Creating the right balance in digital governance, University of Southampton – Digital Team Blog, ‏30 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 Freedom for Developers, Entrepreneurs and Business, Forbes Israel, ‏6 ביוני 2018 (באנגלית)
  9. ^ 1 2 כלכלת הקרדיטים של AI: המהפכה שמשנה את עולם הסטארט-אפים, באתר אריאל רותם – בלוג, ‏10 בספטמבר 2025
  10. ^ 1 2 Techno-Utopians, Scammers and Bullshitters – The Promise and Peril of Web3 and Blockchain Technologies, ResearchGate (באנגלית)
  11. ^ KC – קיבוץ קפיטליסטי, קיבוץ דיגיטלי בעולם קפיטליסטי, באתר Instagram
  12. ^ הפתרון הבינארי – סיפור מסע: זה קיבוץ דיגיטלי, באתר mitagdim.co.il, ‏2 ביולי 2023
  13. ^ תרבות דיגיטלית – קיבוצים דיגיטליים, באתר ynet
  14. ^ Techno-Utopians, Scammers and Bullshitters – The Promise and Peril of Web3 and Blockchain Technologies, ResearchGate, ‏2023 (באנגלית)
  15. ^ מה זה אומר קיבוץ דיגיטלי?, באתר Karma Community
  16. ^ Discover Remote Work Opportunities in Israel's Kibbutzim, Pluria Blog, ‏4 בדצמבר 2023 (באנגלית)
  17. ^ צוות בראשית Bereshit Team – דף החברה, באתר LinkedIn (באנגלית)
  18. ^ About The Venus Project, The Venus Project (באנגלית)
  19. ^ פרויקט ונוס – אוטופיה בהישג ידינו?, באתר אקו־ויקי (באמצעות אמת אחרת)