יעל שיה
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-11-10 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
יעל שַׁיָּה (נולדה ב־27 באפריל 1992 בחיפה) היא אומנית, מאיירת וסופרת ישראלית. עוסקת באיור ובכתיבה.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה וגדלה בחיפה, בת יחידה להוריה. אביה, אברהם גטניו, היה אמן פעיל בעיר, צייר, נגר וצורף. אמה, שרה שיה, הייתה קלדנית בבית משפט וציירת.
למדה בתיכון עירוני ג' בחיפה במגמות ביולוגיה וגיאוגרפיה, ולאחר מכן שירתה שירות מלא כמדריכת כושר קרבי בחיל הים.
השכלה וקריירה אומנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיה היא בוגרת לימודי תואר ראשון בתקשורת חזותית בהצטיינות, במרכז האקדמי ויצו חיפה (2021), ובעלת תעודת הוראה במסלול על־יסודי. במהלך לימודיה ייצגה את המוסד בקמפיין גיוס כספים לארגון ויצו העולמי.[2]
היא לקחה חלק בשבוע העיצוב ירושלים 2020 עם סרט אנימציה קצר, והשתתפה בתערוכה הקבוצתית "מילים מילים" בגלריית מקום לשירה בחיפה - תערוכת הדפס שעסקה בקשר שבין החזותי למילולי.[3][4]
בשנת 2023 השתתפה ביריד ספרי האמנות IN PRINT עם ספרה "מתחת לעור", [5][6]שראה אור בהוצאת צמרת בעזרת מימון המונים. בשנת 2025 יצא הספר מחדש בהוצאת ביתן, בשם "פעnיים שבעה".[7][8]
שיה היא בוגרת התכנית לפיתוח מקצועי של מרכז אדמונד דה רוטשילד, המיועדת לבוגרים מצטיינים של אקדמיות לאמנות ולעיצוב ברחבי הארץ, וכן בוגרת המכללה למקצועות הקריאייטיב ACC, במסלול קופירייטינג (2024).[9][10]
תחומי יצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2023, עבדה כמורה לאמנות בפנימייה לנערות מתמודדות נפש.
בשנת 2024 שיה עבדה בחברה הבינלאומית GHOSTOWN CREW.
בשנת 2025 איירה את ספרה של שירז אפיק "פסע" ולקחה חלק באיורים בסדרה "שחר אדום" (עונה שנייה, פרקים 2 ו-3).
בשנים האחרונות לקחה חלק במספר פרויקטים אמנותיים קולקטיביים:
"יומן החלמה" (2024) - נשים יוצרות בזמן מלחמה, בעריכת האוצרת איילת רון, שבה הציגה שירה מדוברת.
"דילמות" (2025) - מיזם אוצרות של גל ליבר וליאת לב־רן, ובו הציגה שירה מדוברת נוספת.[11]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעל שיה מתגוררת בגבעתיים ולומדת תסריטאות בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סם שפיגל בירושלים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נעים מאוד | יעל שיה, באתר Yael Shaya
- ^ אליזבת קרוגלוב, הסופרת והאמנית יעל שיה - לבדה בעולם, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, 2024-05-31
- ^ yaelshaya (2021-09-17), שבוע העיצוב ירושלים 2021, נבדק ב-2025-10-31
- ^ ללא צנזורה - מיכאל בלום (2023-09-13), אבו חאסן, תעשה לי קפה קטן וספר טוב, נבדק ב-2025-10-31
- ^ Spotify – Web Player, Spotify
- ^ Ethan Mikutski - איתן מיקוצקי (2022-03-10), על אובדן של הורים , מוות וכתיבת ספר כתוצאה: מתחת לעור - יעל שיה - Somehow - איכשהו #14, נבדק ב-2025-10-31
- ^ Mark Rudis (2023-09-22), תאכלס - פרק 4 - יעל שייה מחברת הספר מתחת לעור., נבדק ב-2025-10-31
- ^ עמרי פלד (2023-05-14), פרק 46- יעל שייה- לחיות בלי אבא ואמא, נבדק ב-2025-10-31
- ^ יעל שיה, באתר מרכז אדמונד דה רוטשילד
- ^ מיכל גילת, במותם ציוו לה חיים, באתר כלבו – חיפה והקריות, 2022-03-18
- ^ קצת מזה | יעל שיה, באתר Yael Shaya