השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-12-25 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
| |
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה |
מלחמת חרבות ברזל משפיעה באופן משמעותי על הכלכלה במגוון היבטים, לא רק על ישראל ורצועת עזה אלא גם על הכלכלה העולמית.
עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התשתיות והכלכלה של עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלחמה בה פתח ארגון הטרור חמאס גרמה נזק הרסני לתשתיות ולכלכלתה של עזה.[1] המלחמה הביאה לטלטלות והרס בקנה מידה שטרם נראה ברצועה. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח כי למעלה מ-41,000 בתים נהרסו ולמעלה מ-222,000 ניזוקו.[2] המלחמה פגעה קשות גם בבתי חולים, בתי ספר, מערכות מים ותברואה וביטחון תזונתי, זאת בעקבות השימוש הנרחב של חמאס במתקנים אלו לצרכים צבאיים.[1]
תעסוקה בעזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני המלחמה עשרות אלפי פועלים מעזה נכנסו לעבודה בישראל. המלחמה גרמה לאובדן מקומות עבודה משמעותי בעזה. חודש לאחר תחילת הלחימה, 61% מהתעסוקה בעזה, 182,000 מקומות עבודה, אבדו.[3][4]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מחבלי החמאס גרמו במכוון נזק בהיקף נרחב ביותר לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה,בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב.[5] נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8402.[6]
לפי בנק ישראל, המלחמה עולה למשק הישראלי 600 מיליון דולר בשבוע עקב היעדרות מעבודה בעקבות המלחמה, אובדן של כ-6% מהתמ"ג השבועי.[7] מנגד, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי העלות הישירה היומית של המלחמה בעזה היא כ-246 מיליון דולר.[8]
לפי כלכליסט, ההערכה היא שאם המלחמה תימשך שמונה עד שנים עשר חודשים, עלות המלחמה למשק הישראלי תעמוד על יותר מ-200 מיליארד ש"ח, קרוב ל-10% מהתמ"ג.[9] ההערכות מניחות שהעימות מוגבל לעזה, ללא הסלמה נוספת עם גורמים אחרים, ומסתמכות על 350,000 חיילי המילואים המגויסים שיחזרו לעבודה בקרוב.[10]
ב-24 באוקטובר 2023 הורידה חברת דירוג האשראי S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית", ואף הודיעה כי הורדת דירוג האשראי עלולה להתבצע במידה והעימות הצבאי יתרחב באופן מהותי, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגאופוליטיים איתם מתמודדת ישראל.[11]
לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסיק וסחר הזיתים בדרום לבנון הופסק עקב חשש החקלאים מהפגזה ישראלית.[12][13] לדברי שר החקלאות של לבנון בשריפות שנגרמו מארטילריה צה"לית נהרסו 40,000 עצי זית.[14] המכון לאוצר בינלאומי (אנ') חזה שהתמ"ג של לבנון עלול לרדת באחוז אחד עד סוף השנה וב-30% ב-2024 במקרה של התרחבות המלחמה.[15]
כלכלה עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
למלחמה יש פוטנציאל להכניס את הכלכלה העולמית למיתון.[16] עשויות להיות השלכות משמעותיות על כלכלת אירופה, שיבואו לידי ביטוי בצמצום המסחר האזורי, עלויות אנרגיה גבוהות וירידה בביטחון הצרכן. בגולדמן זקס הדגישו כי ההשפעה העיקרית על אירופה היא דרך שוקי הנפט והגז הטבעי.[17]
השפעה על מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חרמות מותגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מותגים כמו מקדונלד'ס, קוקה קולה וסטארבקס התמודדו עם חרמות צרכנים בגלל תמיכתם בישראל.[18]
השפעת החזית התימנית במלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
במסגרת החזית התימנית במלחמת חרבות ברזל, החות'ים תקפו ספינות סחר, וצים הסיטה את מסלול נסיעת הספינות שלה. התקיפות גרמו לייקור מעבר הסחורות בישראל ובאירופה ולהשבתה כמעט מלאה של נמל אילת.[19]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Gaza war inflicts catastrophic damage on infrastructure and economy". Reuters. 12 בנובמבר 2023 – via www.reuters.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Hostilities in the Gaza Strip and Israel – Reported Impact" (PDF). 9 בנובמבר 2023. נבדק ב-17 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Israel-Gaza war 'devastating' Palestine economy, UN warns". Al Jazeera.
- ^ "Gaza loses 61 percent of jobs in Israeli war: UN". AhlulBayt News Agency.
- ^ דובי בן גדליהו, מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2023
- ^ https://magdilim.co.il/251020231349-2/
- ^ "War is costing economy some $600m a week due to work absence — Bank of Israel". Times of Israel.
- ^ هزینه روزانه 246 میلیون دلاری جنگ غزه برای اسرائیل, www.aa.com.tr
- ^ אדריאן פילוט, בלעדיהערכה ראשונית של האוצר: עלות המלחמה עלולה להגיע ל-200 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2023
- ^ "War with Hamas to cost Israel above $50 billion, Calcalist reports". Reuters.
- ^ ליאל קייזר, בעקבות המלחמה: תחזית דירוג האשראי של ישראל שונתה ל"שלילית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באוקטובר 2023
- ^ Lebanon, William Christou ــ South (2023-10-21). "In Lebanon, war with Israel threatens the olive harvest". newarab.com/ (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
- ^ Atallah, Nada Maucourant; Prentis, Jamie (2023-10-22). "South Lebanon farmers fear grim harvest if war breaks out". The National (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
- ^ Alkousaa, Riham; Alkousaa, Riham (2023-11-02). "Lebanon says fires destroy 40,000 olive trees, blames Israeli shelling". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
- ^ IIF says Lebanese economy is vulnerable to Hamas-Israel war L'Orient-Le Jour. 1 November 2023 - via today.lorientlejour.com/
- ^ "Wider War in Middle East Could Tip the World Economy Into Recession". Bloomberg. 12 באוקטובר 2023 – via www.bloomberg.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Smith, Elliot (3 בנובמבר 2023). "Goldman Sachs says the Israel-Hamas war could have major implications for Europe's economy". CNBC.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Disillusion with the West amid Israeli strikes on Gaza fuels Arab boycott of brands". The National. 12 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
עידן בנימין, האיום החותי כמעט מחק את הפעילות בנמל אילת — ונהפך לבעיית סחר עולמית, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2023
