גנאדי שיצ'קוכאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-02-08 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

גנאדי שיצ'קו

אין תמונה חופשית
לידה	18 במאי 1922 Hrud, בלארוס
פטירה	3 בנובמבר 1986 (בגיל 64) סנקט פטרבורג, ברית המועצות
מקום קבורה	Saint Petersburg crematorium
מדינה	ברית המועצות
ענף מדעי	ביולוגיה
השכלה	Faculty of Philosophy at Saint Petersburg State University
תארים	Candidate of Biology Sciences
פרסים והוקרה	עיטור הכוכב האדום עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה

גנאדי אנדרייביץ' שיצ'קו (ברוסית: Геннадий Андреевич Шичко‏; 18 במאי 1922 - 3 בנובמבר 1986) היה מדען סובייטי וקצין בצבא האדום בזמן מלחמת העולם השנייה, פיזיולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה וההתנהגות האנושית, שנודע בעיקר בזכות מחקריו על מנגנוני תודעה, הרגלים ותהליכי שינוי התנהגותי. עבודתו השפיעה על שיח רחב בברית המועצות בנושאי התמכרויות^{[דרוש מקור]}, חינוך תודעתי ובריאות הציבור וממשיכה כיום כשיטה למניעת הרגלים מזיקים^{[דרוש מקור]}.

שיצ'קו נחשב לדמות בולטת בפדרציה הרוסית בגישה הסובייטית לחקר הקשר בין שפה, תודעה והתנהגות, ופיתח שיטות תאורטיות ויישומיות שנדונו בהקשרים מדעיים וחברתיים גם לאחר מותו.

ביוגרפיה

גנאדי אנדרייביץ' שיצ'קו נולד במאי 1922 בברית המועצות. הוא התחנך ופעל במסגרת המערכת המדעית הסובייטית, בתקופה שהתאפיינה בשילוב הדוק בין מחקר מדעי, אידאולוגיה וחינוך ציבורי. במהלך חייו המקצועיים עסק בחקר תהליכים פסיכו-פיזיולוגיים, תוך דגש על השפעת הסביבה החברתית, השפה והתרבות על עיצוב ההתנהגות האנושית.

גנאדי אנדרייביץ’ שיצ’קו השתתף במלחמת העולם השנייה (1941–1945) כמפקד וכקצין פוליטי בצבא האדום. במהלך שירותו הוא נחשף באופן ישיר להשפעה העמוקה של האידאולוגיה והסמכות המוסרית של המפקד על עיצוב תודעת החיילים. הוא ראה כיצד דיבור נכון מפיג פחד, מחזק אמונה בניצחון, והופך טירון לחייל בעל תחושת שליחות וכוח פנימי.

בהיותו מפקד בעל השכלה פילוסופית (ולכן גם פסיכולוגית במידה מסוימת), הוא הבחין גם בצד האפל של תרבות המלחמה: האלכוהול, שהולל בשירים ובשירה של התקופה, הפך לעיתים חיילים לאנשים אלימים וחסרי שליטה. תופעה זו החריפה במיוחד בסוף המלחמה ובשנים שלאחריה, והותירה חותם עמוק על תפיסתו.

לאחר המלחמה, כשהוא נושא עמו את ניסיון השדה והבנת הנזק החברתי-נפשי של שתייה המונית, הגיע שיצ’קו להמכון לרפואה ניסויית בלנינגרד (כיום, סנקט פטרבורג), ממוסדות הדגל של אסכולת פבלוב. שם שילב עבודה מפלגתית עם מחקר מדעי, ופעל תחת מדענים בכירים. הוא העמיק בחקר הפעילות העצבית הגבוהה, נוירוזות ניסיוניות ומערכות האיתות של התודעה.

השילוב בין ניסיון מלחמתי בעבודה עם אנשים, השכלה פילוסופית-פסיכולוגית, והכשרה פיזיולוגית מתקדמת — הוא שייחד אותו מחוקרים אחרים בדורו, והניח את היסוד לגישתו הייחודית להבנת תודעה, הרגלים והתמכרויות.

עבודתו של שיצ'קו התמקדה בניתוח האופן שבו הרגלים ודפוסי התנהגות נרכשים ומוטמעים באמצעות מערכות תודעתיות, לשוניות וחברתיות. הוא הדגיש את תפקידה של שפה כתובה ומדוברת ביצירת "תכנות" תודעתי, והשפעתה הסוציולוגית על בחירות אישיות וקולקטיביות.

גישתו שילבה בין פיזיולוגיה, פסיכולוגיה ותפיסות חינוכיות, ונועדה להציע כלים לשינוי התנהגותי מודע, בעיקר בהקשרים של בריאות, אורח חיים והתמודדות עם הרגלים מזיקים.

שיצ'קו הלך לעולמו בנובמבר 1986, שנים בודדות לפני פירוק המעצמה הסובייטית ברית המועצות.

שיטת שיצ'קו

על שמו של שיצ'קו נקשרה גישה המכונה לעיתים "שיטת שיצ'קו", העוסקת בזיהוי ובהבניה מחדש של דפוסי חשיבה והרגלים באמצעות תהליך מודע של כתיבה, רפלקסיה עצמית ושינוי תפיסתי. השיטה זוכה לפופולריות בקרב תנועות חינוכיות וחברתיות במדינות דוברות השפה הרוסית, בעיקר מדינות פוסט-סובייטיות, בעיקר בהקשרים של התמודדות עם התמכרויות. שיטתו נועדה לטפל ולמנוע את הבעיה של הידרדרות החברה בזמן המלחמה הקרה וזו שיטה ייחודית לטיפול בהתמכרויות, בעיקר אלכוהוליזם, עישון וסמים, אבל מאפשרת לתכנת את החשיבה כדי להימנע מכל הרגל מזיק.

השיטה מבוססת על שינוי המודעות ותת-המודע באמצעות כתיבת יומנים ושינוי של השפעת המידע שגורם להמשך ההתמכרות, הכתיבה נועדה לעצב מחדש את התודעה לשינוי הרגלים ישנים ולהטמיע תפיסות חדשות של פיכחות כולל שינוי מעגלים חברתיים ושליטה עצמית בחשיפה לפרסום שמעודד הרס עצמי. השיטה מדגישה פתרון פסיכולוגי עצמי, ללא שימוש בתרופות או תשלום על גמילה וכדומה.

יש הרואים בגישה זו כלי חינוכי-התנהגותי, בעוד אחרים מתייחסים אליה בזהירות ומדגישים את הצורך בהבחנה בין מחקר מדעי מבוסס לבין יישומים חברתיים. מרבית המתדולוגיה הסוציולוגית הסובייטית מבוססת על הקשרים של אחדות חברתית שהובילה את ברית המועצות לניצחון על גרמניה הנאצית בשנת 1945. כאשר בודקים את העובדות, המחקר מתפתח כיום לשיטה רוחנית שמנסה לשפר את החברה ממצב של הרס עצמי ליכולת לזהות את הגורמים שמבוססים על שקרים שעושה בהם התקשורת. למשל, שיווק של יין כחלק מדיאטה מזרח תיכונית תחת הגדרה של בריאות והסתרת הפעולה הפיזית של האלכוהול כגורם הרסני שמפרק ניורונים במח האנושי, השיטה מדגישה איך ללא הבחנה בעובדה מדעית פשוטה זו יש השפעה חברתית שמתעלמת מהאמת.

השפעה ודיון

רעיונותיו של שיצ'קו ממשיכים לעורר עניין ודיון, במיוחד בקרב חוקרים, מחנכים ותנועות חברתיות שעסקו בשאלות של תודעה, חינוך, ובריאות הציבור. חלק מתפיסותיו שולבו בשיח רחב יותר על אחריות אישית, השפעת התרבות על הפרט, והקשר בין מדע לאידאולוגיה בתקופה הסובייטית. השפעתו ממשיכה דרך קורסים לשיפור התרבות בפדרציה הרוסית ובעולם.

דגש מרכזי בשיטתו הוא ההבחנה בין אדם פיכח המתנהג באופן טבעי לבין אדם הנתון להשפעת חומרים משני תודעה. שיטתו היא הדרך לזיהוי המיתוס שלפיו אלכוהול, ניקוטין וחומרים נוספים (שבמדינות מסוימות חוקיים ומשמשים לפולחן דתי), אינם סמים מסוכנים שמוגדרים כרעל במדע העכשווי, ומדגישה כי מדובר בחומרים ממכרים הפוגעים בבריאות ומשרתים עניין תאגידי ופוליטי.

ראו גם

• התמכרות
• קומוניזם

לקריאה נוספת

• ספרו מערכת האיתות השנייה ומנגנוניה הפיזיולוגיים (מערכת האיתות השנייה ופעילות הרפלקס).

קישורים חיצוניים

• הקלטה קולית של גנאדי שיצ'קו בהרצאה בנושא השיטה
• קורס "איך להפסיק לשתות" אלכוהול בשיטתו (ברוסית).