גבולות החקירהכאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-12-16 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

גבולות החקירה במדע הם מכלול הדיונים בפילוסופיה של המדע, בלוגיקה ובמדעי הטבע על מגבלות היכולת של המחקר המדעי להגיע לידע ודאי, מלא או סופי על העולם. המושג מתייחס הן למגבלות אפיסטמולוגיות ומתודולוגיות (כיצד ניתן להסיק הכללות מן הניסיון), הן למגבלות לוגיות וחישוביות (מה ניתן להוכיח או לחשב באופן עקרוני), והן למגבלות מדידה ופיזיקליות (מה ניתן למדוד בדיוק נתון).

סוגי מגבלות

• מגבלות אפיסטמולוגיות ומתודולוגיות – בהן נכללות בעיית האינדוקציה (הקושי להצדיק הכללות וחיזוי על סמך תצפיות סופיות) וכן טענות על תת־הכרעה של תאוריות בידי הראיות, כלומר האפשרות שליותר מתאוריה אחת תתאים לאותו מכלול נתונים.
• מגבלות לוגיות ומתמטיות – כגון משפטי אי־השלמות של גדל, המראים שבמערכות אקסיומטיות עקביות וחזקות דיין קיימות טענות שאינן ניתנות להוכחה או להפרכה בתוך המערכת עצמה.
• מגבלות חישוביות – למשל בעיית העצירה, הקובעת שאין אלגוריתם כללי שיכול להכריע עבור כל תוכנה וקלט האם התוכנית תיעצר לאחר מספר סופי של צעדים.
• מגבלות מדידה ופיזיקליות – כגון עקרון אי־הוודאות של הייזנברג במכניקת הקוונטים, המציב גבול יסודי לדיוק שבו ניתן לדעת בו־זמנית גדלים מסוימים (למשל מיקום ותנע).

היבטים פילוסופיים

חלק מן הדיון בגבולות החקירה קשור גם לבעיית התיחום בין מדע לבין מטפיזיקה או פסאודו־מדע, ולרעיון שידע מדעי הוא בר־הפרכה ומוגבל מטבעו: תאוריות אינן מוכחות באופן סופי אלא נבחנות מול ביקורת ונתונים חדשים.