בסיס נצרים
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-02-12 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | בסיס צבאי, מחסום צה"לי |
| על שם | נצרים |
| מיקום | דרך א-רשיד, מערב מסדרון נצרים |
| תקופת הבנייה | 2023–2024 |
| בשימוש פעיל | כן |
| בשימוש על ידי |
 עוצבת הבזק |
| בעלות נוכחית |
 ישראל |
| קרבות | מלחמת חרבות ברזל |
| קואורדינטות | 31°29′56″N 34°24′52″E / 31.498805555556°N 34.414416666667°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   בסיס נצרים | |
  | |
בסיס נצרים היה בסיס צה"ל הממוקם במערב מסדרון נצרים ברצועת עזה, סמוך לים התיכון ולמזח האמריקאי בעזה. הבסיס פעל בשנת 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הבסיס הוקם על ידי צה"ל כחלק ממסדרון נצרים, שמטרתו למנוע מעבר של אמצעי לחימה, מחבלים ואזרחים עזתים ממרכז ודרום רצועת עזה חזרה לצפונה, לאחר פינוי שטח זה בתחילת המלחמה. הוא נמצא בקרבה יחסית למפגש הצירים דרך א-רשיד (כביש החוף של רצועת עזה) וכביש 749 (ציר נצרים).
הבסיס נבנה כבסיס קבע צה"לי, המיועד לשימוש במשך תקופה ממושכת, והקמו בו מבני מגורים, מקלחות ותשתיות חשמל. הבסיס אויש על ידי אוגדה 99.[1]
הבסיס הוא אחד מכ-20 בסיסים צה"ליים שנבנו במסדרון נצרים. המזח האמריקאי בעזה היה, בחלקו היבשתי, בין הבסיס עצמו למחסום א-רשיד הסמוך אליו, על דרך א-רשיד.
מטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרת הבסיס היא ביסוס הנוכחות הישראלית במסדרון נצרים, מניעת מעבר מחבלים, אמצעי לחימה ועזתים לצפון רצועת עזה, ולהיות בסיס צבאי ליציאה למבצעים צבאיים ופעולות בנקודות באזור במהלך מלחמת חרבות ברזל (כמו לקרב במחנה נוסייראת).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כיבושו של מסדרון נצרים דצמבר 2023 במלחמת חרבות ברזל על ידי אוגדה 99, ותוך כדי הרחבתו, החלה האוגדה בסלילת כביש 749 (ציר נצרים) לאורכו של המסדרון ובהקמת מגננים, אנטנות, 2 עמדות בידוק לתושבי עזה העוזבים את צפון הרצועה, וכן בסיסים צבאיים. עמדות הבידוק הוקמו בחיבורים בין כביש 749 לצירים האורכיים החשובים ברצועת עזה: דרך סלאח א-דין ודרך א-רשיד.
בסיס זה הוא המערבי ביותר, על דרך א-רשיד, כביש החוף של הרצועה, וקרוי על שם ההתנחלות נצרים ששכנה בו.
הבסיס הוקם במהלך מרץ 2024 על ידי חטיבת הנח"ל,[2] והיווה חלק מכ-20 בסיסים שהוקמו במסדרון נצרים שמטרתם שליטה על השטח והגברת היכולת לצאת למבצעים צבאיים ברצועה. כמו כן קיימים במסדרון נצרים בסיסים קטנים יותר, המכונים "במ"קים" – בסיס מבצעי קטן.[3]
במסגרת עסקת החטופים ב-2025 יצא צה"ל מציר נצרים, וחלק מהבסיסים שהוקמו פורקו.[4]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
ירדן מיכאלי, בר פלג ואבי שרף, מגורים, מקלחות, תשתיות חשמל: כך נראים המוצבים שצה"ל מקים בלב רצועת עזה, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
- ^ עמית סגל מתמוגג: "אחת התמונות החזקות מתחילת המלחמה", באתר "סרוגים", 23 במרץ 2024
- ^ חנן גרינווד, "היום שאחרי" כבר כאן: כך צה"ל קובע עובדות בשטח הרצועה, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2024
- ^ אבי אשכנזי, למען יראו וייראו: צה"ל עזב את ציר נצרים, והשאיר שם רמז עבה לחמאס, באתר מעריב אונליין, 9 בפברואר 2025
| בסיסי ומחסומי צה"ל ברצועת עזה | ||
|---|---|---|
| לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות (עד 2005) | מחנה נוריה • בסיס נצרים • מוצב אלוף • מוצב חרדון • מוצב טרמית • מוצב JVT • מוצב מגן 3 (סמבה) • מוצב אורחן | 
|
| ממלחמת חרבות ברזל (2023 והלאה) | בסיס נצרים • בסיס ג'וחור א-דיכ • בסיס בקרבת אל-מוע'ראקה • מחסום נצרים • מחסום צומת נצרים | |
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
